כהן ואח' נ' קדרון - מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ

הרקע לתביעה

1.עניינה של התביעה שלפניי בהחלטה של מושב עובדים שלא לקבל את התובעים לשורותיו, כחברי אגודה שיתופית, וכפועל יוצא מכך למנוע מהם לרכוש נחלה המצויה בשטח המושב. אליבא התובעים החלטת המושב היא פגומה מן היסוד, מפלה ובלתי חוקית. החלטה זו הסבה להם נזקים רבים ומכאן התביעה שלפניי במסגרתה עתרו התובעים לפיצויים בסך שלושה מיליון ₪.

2.אין זו ההתדיינות הראשונה באשר להחלטה שלא לקבל את התובעים כחברים באגודה השיתופית. כבר ביום 18.6.2008 הגישו התובעים לבית משפט זה תובענה למתן סעד הצהרתי בתיק ה"פ (מחוזי מרכז) 6091-06-08 כהן נ' קדרון - מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (פורסם בנבו, 11.05.2009), שם עתרו להצהרה לפיה ההחלטה בטלה מאחר שהליך קבלתה נגוע באסופה של פגמים היורדים לשורשו של עניין והן משום שההחלטה גופה פסולה.

בסופו של יום נדחתה התובענה על הסף על יסוד הטענה המקדמית לפיה, אין צידוק להענקת סעד הצהרתי. עם זאת, כפי שקבע בית המשפט, "אין בכך כדי לפגוע בזכותם המהותית של המבקשים לעתור לסעד כספי ככל שיחפצו בכך" [שם, פסקה 36].

3.התובעים ערערו על פסק הדין בעניינם במסגרת ע"א 5304/09 כהן נ' קדרון - מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (פורסם בנבו, 10.11.2010). בפסק הדין שניתן בערעור נכתב בזו הלשון:

"במסגרת חילופי דברים הצהיר בא כוחו של המשיב כי שולחו לא יעשה שימוש בחוות הדעת הגרפולוגית לגבי המערערים אלא אם המערערים יגישו תובענה נוספת נגד המשיב. בעקבות הצהרה זו מסר בא כוחם של המערערים כי שולחיו ישקלו אם להגיש תובענה נוספת, והכוונה לתובענה כספית. כמו כן מסר פרקליטם של המערערים כי נוכח הצהרתו של בא כוחו של המשיב, אין הוא עומד על הערעור, תוך שמירת טענותיהם של מרשיו היה ויחליטו להגיש תביעה כספית.

הערעור נמחק ללא צו להוצאות."

4.ביום 2.10.14, כשלושה ימים בלבד לפי תום תקופת ההתיישנות, הוגשה התביעה דנן במסגרתה עתרו התובעים לחייב את האגודה בתשלום פיצויים בגין ההחלטה מכוחה נדחתה בקשת התובעים.

עיקר טענות התובעים

5.הנתבעת, קדרון מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ היא אגודה שיתופית, המסווגת כמושב עובדים ומצויה בתחום מועצה אזורית ברנר (להלן – האגודה). האגודה מונה כ-400 משפחות ומחזיקה בשטחי רשות מקרקעי ישראל המשתרעים על פני כ-4,000 דונם, מכוח הסכם משבצת שנחתם בין רשות מקרקעי ישראל כבעלים של המקרקעין לבין האגודה כברת רשות. חברי האגודה מחזיקים בנחלות חקלאיות שהעברת הזכויות בהן כרוכה גם בהליך קבלה אל האגודה.