ת"א 50179-05-16 חורי נ' פרח ואח'

1.בפניי בקשה לתיקון כתב תביעה, כאשר הנתבעים מתנגדים לבקשה.

2.בכתב התביעה המקורי עתרו התובעים לצו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לבצע פעולות בשטח המקרקעין שברשותם, ובבקשה עותר התובע לסעד של הריסה, של בניה שנעשתה על ידי הנתבעים בשטחו של התובע כנטען.

3.הנתבעים טוענים כי צו ההריסה אינו דרוש לבירור הפלוגתאות שבמחלוקת בין הצדדים, וכי התצהיר שצורף לבקשה לתיקון כתב תביעה הוא ריק מתוכן.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה.

5.תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 קובעת כי: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות ששנויות במחלוקת בין בעלי הדין; תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

6.התובע בכתב התביעה המתוקן טוען למעשה שהנתבעים ביצעו בניה תוך פלישה לתוך שטחו, ואותה פלוגתא היא בהחלט אחת הפלוגתאות המהותיות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

בעניין זה אינני מקבלת את טענת ב"כ הנתבעים לפיה, הוספת הסעד של צו הריסה של אותו שטח שנבנה לא כדין לטענתו של התובע, אינה קשורה לפלוגתאות בין הצדדים. במידה ואתיר את התיקון ואדון בטענה ואגיע למסקנה שהבניה אכן בוצעה שלא כדין, הרי יינתן מן הסתם צו הריסה לאותה בניה.

7.באשר לתצהיר, יש להסתפק בתצהיר שהוגש, ואין דרישה כי התובע יוכיח את טענתו כבר בשלב זה של הדיון.

8.טרם הוגש כתב הגנה בתיק, והדיון עדיין בתחילתו, לא התקיימה ישיבת קדם משפט, כך שלא ייגרם כל עיוות דין לנתבע על ידי התרת תיקון כתב התביעה.

9.הפסיקה בעניין תיקון כתבי הטענות היא די ליברלית, והיו מקרים שבתי המשפט אף התירו את תיקון כתב התביעה בשלב הדיון בערעור.