ת"א 50147-03-13 עמידר,החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' פאיד ואח'

תביעת נגד שוכרים בדיירות מוגנת לסילוק יד ולתשלום בגין דמי שכירות ועלויות תיקונים. 

רקע עובדתי

1.החל משנת 1982 היה פאיד מוסטפא דייר מוגן בדירת מגורים שבבעלות רשות הפיתוח, המצויה ברציף פנחס 222 (כיום - רחוב התכלת 222) בחיפה והבנויה בחלקה 2 בגוש 10801, וכיום רשומה כחלקה 12 בגוש 11673 (להלן: הנכס או הדירה). ביום 17.6.1999 אישרה ועדת דמי מפתח של התובעת, המנהלת את הנכס מטעם בעליו, את העברת זכויותיו של פאיד מוסטפא כדייר מוגן ("דייר יוצא") לבנו, התובע מס' 1 (להלן: חאלד) ("דייר נכנס"). ממועד זה ואילך התגוררו בדירה הנתבעים וילדיהם.

2.ביום 23.10.2008 שלח ראש עיריית חיפה לתובעת, לחאלד ולחסן מחמוד שחאדה (להלן: שחאדה) מרחוב התכלת 222 בחיפה הודעה לפי סעיף 3(א) לחוק עזר לחיפה (מבנים מסוכנים), התשמ"ז-1983 (להלן: חוק העזר), ובה דרישה לבצע תחת פיקוח של מהנדס רישוי חיצוני את תיקון הפודסטים, מהלכי המדרגות וקירות החוץ של חדר המדרגות שבנכס והחלפת קורות הפלדה, אשר נמצא כי הם עלולים לסכן את המחזיקים בנכס, את הנכסים הסמוכים ואת הציבור בכלל (להלן: צו סכנה). בעקבות זאת ביצעה התובעת, באמצעות קבלני משנה, תיקונים בדירה, בחדר המדרגות ובגג הנכס, וקבעה כי חלקם של התובעים במימון עלויות התיקונים הינו 98,921 ₪ (להלן: חוב תיקוני צו סכנה).

3.בשנת 2011 ביצעה התובעת, באמצעות קבלן משנה, עבודות למניעת רטיבות בנכס, וקבעה כי חלקם של התובעים במימון עבודות אלו הינו 6,279 ₪ (להלן: חוב תיקוני רטיבות).

4.בספרי התובעת נרשם כי נכון ליום 27.12.2012 עמד חוב דמי השכירות של הנתבעים על סך 4,929 ₪ (להלן: חוב דמי השכירות).

כתבי הטענות

5.עקב אי-תשלום חובות תיקוני צו סכנה, תיקוני רטיבות ודמי שכירות על ידי הנתבעים, הגישה נגדם התובעת ביום 31.3.2013 תביעה לסילוק יד ולתשלום סכומם המשוערך של חובות אלו בסך 126,765 ₪. בנספחי כתב התביעה פורטו עלויות התיקונים שביצעה התובעת בגין צו סכנה - "תיקון חדר מדרגות", בגינו חויבו הנתבעים בסך 12,124 ₪, "תיקון דירת שחאדה וגג במבנה", בגינו הם חויבו בסך 22,087 ₪, ו"תיקונים בדירת משפ' פאיד", בגינו הם חויבו בסך 64,709 ₪. בנוסף, הם חויבו בסך 6,279 ₪ בגין "תיקונים למניעת רטיבות".

6.בכתב ההגנה הועלו הטענות הבאות: באשר לחוב דמי שכירות נטען כי הנתבעים שילמו את דמי השכירות באופן שוטף, וכי לאחר הגשת התביעה, ביום 20.6.2013, הם שילמו לתובעת סכום נוסף של 4,000 ₪ לסילוק יתרת החוב. באשר לחוב תיקוני צו סכנה וחוב תיקוני רטיבות נטען (1) כי התובעת לא קיימה במועד חובתה לבצע תיקונים בנכס, והשתהותה עד להוצאת צו סכנה גרמה לעלויות תיקון גבוהות במיוחד; (2) כי בעת ביצוע התיקונים על-ידי התובעת לא נשאלו הנתבעים לעמדתם באשר לזהות הקבלן המבצע, ולא הייתה להם ידיעה על עלויות ביצוע העבודות; (3) כי התובעת לא הייתה רשאית לבצע עבודות תיקונים שעלותן גבוהה ואינה תואמת את יכולתם הכלכלית של הנתבעים, ללא קבלת הסכמתם מראש; (4) כי התובעת ביצעה באופן לקוי את התיקונים, והתעלמה מהתראות הנתבעים בכתב ובעל-פה, וכי קביעה כי התיקונים בוצעו ברשלנות מצויה בחוות דעת מומחה שהוגשה במסגרת תביעה אחרת שהגישה התובעת נגד שחאדה בעילות זהות; (5) וכי כיום הדירה ספוגת רטיבות וטחב וקיימות בה התקלפויות של טיח, באופן שהיא אינה דירה הראויה למגורים. בנוסף, נטען כי התובעת חזרה בה מהסכמתה בכתב לפרוס את החזר חובם של הנתבעים לתשלומים חודשיים של 200 ₪; כי לא מתקיימת עילת פינוי לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב] תשל"ב-1972 (להלן: חוק הגנת הדייר); וכי בנסיבות העניין לא יהיה צודק לתת סעד של פינוי.