ת"א 50133-05-14 טבאש ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות ואח'

1.בפניי בקשת המבקשת להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות, ולנוכח הלכת המר (ע"א 1326/07 ליאור המר ואח' נ' פרופ' עמי עמית ואח', פס"ד מיום 28.5.12- פורסם במאגר נבו).

נימוקי הבקשה

2.עסקינן בתביעה שעניינה רשלנות רפואית במהלך הריון בסופו נולד ביום 11.2.01 בנם של התובעים, הקטין עלי טבאש (להלן: "הקטין") עם מום בגופו.

3.התביעה הוגשה ביום 27.5.14 בחלוף למעלה מ-13 שנים ממועד האירועים נשוא כתב התביעה, ובחלוף כמעט שנתיים מפסק דין המר, שביטל את עילת התביעה שעמדה לקטין בגין "חיים בעוולה", תוך הכרה בעילת תביעת ההורים בגין "הולדה בעוולה".

4.בנסיבות אלה תביעת ההורים בעילת "הולדה בעוולה" התיישנה ויש לדחות התביעה על הסף מחמת התיישנות.

5.המשיבה 3 הצטרפה לבקשה.

תגובת המשיבים 1-2.

6.המשיבים בתגובתם טוענים לדחיית הבקשה, לנוכח התגבשות הפסיקה של בתי המשפט המחוזיים שלאחר מתן פסק דין המר, על פיה נמצאו דרכים לאפשר להורים להגיש את תביעתם בעילת "הולדה בעוולה" למרות ההתיישנות הלכאורית, כמפורט בסעיף 15 לתגובה.

7.בתשובתם חזרו למעשה המבקשים על עיקרי בקשתם, תוך הדגשה כי לא קיים מקור חוקי להארכת תקופת ההתיישנות לתביעת המשיבים, ובכל מקרה אין להכיר בתקופת התארגנות העולה על שנה.