ת"א 50038-10-12 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' כהן ואח'

1. התובע תבע את הנתבעת ואת בעלה, כהן עופר, בגין ערבותם לחובה של חברת גריפה עיצובים בע"מ (להלן – החברה) בחשבונה אצלו.

            התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר.

            ההליכים נגד עופר מעוכבים בשל הליכי פשיטת רגל.

            הנתבעת הגישה בקשת רשות להגן, במסגרתה העלתה שלל טענות, ובכללן: כפייה והפעלת לחץ בלתי הוגנים מצד התובע, בעלה עופר, מנהל החברה ואנשים נוספים, כדי שתערוב לחובות החברה; ערבותה היתה לסכומים מוגבלים ולזמנים מוגבלים, השונים מאלה שצוינו בכתב התביעה; משיכת שיקים שנעשו, ושכובדו על ידי התובע, בניגוד להרשאת החברה; ועוד.

            ב"כ התובע הותיר את ההחלטה בדבר מתן רשות להגן לשיקול דעת בית המשפט, וכב' השופטת נחליאלי-חיאט נתנה לנתבעת רשות להגן על יסוד תצהירה, תוך שהיא מדגישה "כי בשלב זה לא אוכל לקבוע ממצאים לגבי טענות הגנה שונות שהעלתה המבקשת..." (החלטה מיום 31.10.13).

2. בבקשה זו מבקשת הנתבעת לחייב את התובע להמציא סידרה ארוכה של מסמכים מסוגים שונים, העשויים, לטענתה, לסייע להגנתה.

            התובע בתגובתו פירט את כל המסמכים שהומצאו לנתבעת, חלקן לפני הגשת הבקשה וחלקם לאחריה, חלקם במסגרת תביעה זו וחלקם במסגרת תביעה נוספת המתבררת בין הצדדים, אך עדיין נותרה מחלוקת בין הצדדים ביחס לשורה של מסמכים, ובכללם המצאת העתקים של למעלה מ-1,200 שיקים שנמשכו במשך התקופה שבמחלוקת, העתק של למעלה ממאה אסמכתאות לפעולות שבוצעו בחשבון, ועוד.

            התובע טוען כי מדובר בדרישה כללית ומכבידה, שהנתבעת איננה מפרטת מה התועלת שהיא עשויה להפיק מהם, ואילו הנתבעת עומדת על דעתה שהם עשויים לסייע בהגנתה.

3. לצד העיקרון הבסיסי, שלפיו יש לגלות מסמכים רלבנטיים, קיימים סייגים העשויים להביא לצמצום היקפו של עקרון הגילוי. אחד מסייגים אלו עניינו מקרה שבו יש בגילוי כדי להכביד על בעל הדין (רע"א 6297/97 רכאח נ' טבע תעשיות בע"מ, 26.1.98).

            בעניננו מדובר בדרישה מכבידה להמצאת מאות מסמכים, כאשר כלל לא ברור מהי התועלת שהנתבעת עשויה להפיק מהם. זאת, משום שטענותיה בבקשת הרשות להגן הן טענות כלליות, ללא כל פירוט ספציפי.

            במצב זה, כאשר מחד, לא ברורה הרלבנטיות של המסמכים שהתבקשו, ומאידך, מדובר בדרישה מכבידה למדי, אינני סבור שיש להיעתר לבקשה בשלב זה.

4. תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מסמיכה את בית המשפט לדחות את הדיון בבקשה לצו גילוי מסמכים למועד מאוחר יותר, והוא הדין גם בבקשה לעיון במסמכים (רע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515).

            כך יש לנהוג לדעתי במקרה דנן, כאשר הגנת הנתבעת בשלב זה, כעולה מבקשתה למתן רשות להגן, כללית למדי, חסרת פירוט ומיקוד, וניתן יהיה לשקול שוב את הבקשה לאחר שהצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית.

            ניתן גם להניח, שהנתבעת תפיק תועלת מהפרטים שיובאו בתצהירי התובע (שיוגשו כמובן לפני הגשת תצהיריה) ומהמסמכים שיצורפו אליהם, מאחר שחזקה על התובע שישיב בהם על הטענות שהועלו על ידי הנתבעת בבקשה למתן רשות להגן, דבר שיועיל לתיחום וצמצום המחלוקת.

            מכל מקום, אם לאחר הגשת כל התצהירים, עדיין תסבור הנתבעת שיש צורך ונחיצות בגילויים של מסמכים נוספים, תגיש בקשה ספציפית ומנומקת בענין זה, והיא תבחן בעיתה.