ת"א 49984-08-10 ברקן נ' מולד ואח'

לפני בקשה להכריז כי העיקול אשר הוטל על נכסי המבקש במעמד צד אחד ביום 29.4.14 פקע ובוטל.

הבקשה הוגשה מכוח תקנה 370 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

בבקשה מופיע גם סעד חלופי לפיו במידה והבקשה לדחיית עיקול תידחה, יש להורות על ביטול צו העיקול הזמני על פי תקנה 376(ג) לתקנות דנן.

הצדדים הוזמנו לדיון בבקשה לביטול עיקול ביום 28.12.14, ולבקשתם אכריע תחילה על יסוד הכתב בסעד הראשון שנתבקש, פקיעת העיקול.

לוחות הזמנים:

הואיל ולוחות הזמנים חיוניים להכרעה בסעד מסוג זה של פקיעת עיקול, יפורטו לוחות הזמנים הצריכים לעניין.

התביעה הוגשה בחודש אוגוסט 2010.

עניינה של התביעה, הטלת חיוב אישי של הנתבעים בגין חיוב של חברה בע"מ בהתאם לפסק בוררות שניתן כנגד החברה ביום 1.3.10 ולא אושר.

התובע שלמה ברקן, הגיש בקשה להטלת עיקול ביום 23.3.14 על נכסי המבקש – כל התקבולים והזכויות בחברת פ.פ.ד. יהלומים בע"מ אצל המחזיקים עד לסכום של 800,000 ₪.

הבקשה להטלת עיקול נדחתה ע"י כבוד הרשמת כ"ץ בהחלטה מיום 30.3.14. על החלטה זו הוגש ערעור אשר נדון לפני כבוד השופט משה סובל.

השופט סובל סבר, כי בשלב הדיוני הנוכחי אין צורך בהגשת ראיות מהימנות לכאורה לעילת הרמת המסך. זאת ועוד, לשיטתו כן הוגשו ראיות מהימנות לכאורה וזו עדות מר מולד בפרוטוקול בית הדין לעבודה, שם לכאורה הכיר באחריות אישית.

משכך, התקבל הערעור. הוטל עיקול כמבוקש והתיק הוחזר לכבוד הרשמת על מנת שתקבע את התנאים להטלת העיקול בהתאם לתקנות.

לגרסת המבקש, למרות שצו העיקול ניתן ביום 29.4.14 ולכן היה אמור להימסר לידיו כבר ביום 4.5.14, הוא נמסר לידו אך ורק ביום 29.6.14 ומשכך, פקע והינו בטל ומבוטל.