ת"א 49962-12-15 פלטין ואח' נ' קיבוץ משמרות

 מונחת בפניי בקשה מטעם התובעים לתיקון כתב התביעה. נאמר כי הבקשה הוגשה בעקבות ההחלטה מיום 8.9.2016 בגדרה נדחתה בקשת התובעים לגילוי מסמכים שנקבע לגביהם כי אינם רלוונטיים למחלוקת. בעקבות אותה החלטה התעורר בלבם של התובעים החשש שמא לשון כתב התביעה לא הבהירה באופן מיטבי את טענותיהם ועל כן נדרש התיקון.

הנתבע התנגד לבקשה בציינו, בין היתר, כי בחינת כתב התביעה בנוסחו המתוקן מלמדת כי התובעים לא פרטו בבקשתם את כל התיקונים אותם ראו להכניס לכתב התביעה. בכך פועלים התובעים בדרך שיש בה כדי להטעות את בית המשפט. הנתבע הוסיף וטען כי הדבר חמור שבעתיים שעה שהתובעים מציינים בבקשתם כי מדובר בשינוי שאינו מהותי וכי אין בתיקון התביעה כדי להוסיף עילה או סעד חדשים וכי התיקון נעשה למען הסדר הטוב. הנתבע התנגד לתיקון התביעה אף מטעמים הנוגעים לגופה של הבקשה.

בתשובה אותה הגישו התובעים נאמר כי כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשתם אינו כתב התביעה אותו התכוונו להגיש וכי בשל מספר נוסחים המצויים על מחשב בא כוחם, צורף נוסח שאינו זהה לכתב התביעה הסופי שבכוונתם להגיש.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ושקלתי את מכלול הנסיבות הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה לתיקון התביעה להתקבל.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1982 קובעת כי:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

ככלל, נוקטת הפסיקה בגישה ליברלית ביחס לתיקון כתבי טענות, אשר מטרתם להביא להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת "האמיתית" בין בעלי הדין. כך, למשל, צויין ברע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427:

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מו(3) 214; ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות, פ"ד לט(2) 556). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהינה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש".

בהקשר זה הובהר על ידי כב' השופט עמית ברע"א 3162/14 גזנטהייט נ' אייזנברג (12.10.14), כי בין היתר, על בית המשפט לבחון גם את השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, האם נהג המבקש בשיהוי בהגשת בקשת התיקון, והאם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה והארכת ההליך וסרבולו.

בעניינו, מוגשת הבקשה עוד בטרם הוגשו תצהירי העדות הראשית. ספק אם יש בתיקון התביעה כדי להעמיד להכרעה את הפלוגתא האמיתית שכן דומה כי הפלוגתא מנוסחת היטב גם בתביעה המקורית כפי שהוגשה. יחד עם זאת, איני רואה מקום לחסום את דרכם של התובעים מלהעלות טענות מעבר לאלו שנטענו בכתב התביעה המקורי, בייחוד נוכח השלב המוקדם של ההליך. לנתבע לא ייגרם כל נזק עקב תיקון התביעה לבד מהתארכות ההליך והצורך בהגשת כתב הגנה מתוקן. נזק זה ניתן לריפוי על ידי פסיקת הוצאות.