ת"א 49884-04-14 צ.מ.ס. הנדסה בע"מ נ' קרן פז חברה לבנין בע"מ

לפני תביעה לביצוע שטר בסך 500,000 ₪, שמשכה הנתבעת לפקודת התובעת, אך הוחזר בידי הבנק הנמשך מטעם שחסרה בו חתימה של אחד משני מורשי החתימה של הנתבעת. הנתבעת לא הסכימה להוסיף את החתימה החסרה.

רקע:

1. התובעת (להלן: "צמס") עסקה עד לשנת 2013 בקבלנות בנין. מנהלה ובעל מניותיה הוא מיטיה (מוטי) ציניקובסקי (להלן: "ציניקובסקי"). הנתבעת (להלן: "קרן פז") היא חברה פרטית בבעלות מלאה של חברת קבוצת חנן מור אחזקות בע"מ (להלן: "חברת חנן מור"). בשנת 2011 התקשרה צמס בשני הסכמי קבלנות עם קרן פז, הסכם אחד לבניית שלושה בנייני מגורים ברחובות, והסכם שני לבניית שני בנייני מגורים ביבנה, בהיקף כספי כולל של מעל 80 מיליון ₪.

    

2. אין חולק כי בבניית הפרויקטים חלו עיכובים, כאשר כל צד טוען שהאחריות היא על האחר. בפרויקט רחובות אמורים היו שני הבניינים הראשונים להיות מושלמים עד יום 15.1.13 לכל המאוחר, אך הם לא הושלמו נכון לאותו מועד. אין חולק עוד שקרן פז מינתה בסמוך לאותו מועד גורמים מטעמה, במקום מטעם צמס, שידאגו לקידום הפרויקטים: מנהל לפרויקט רחובות, מר שלומי חנין (להלן: "חנין"), כלכלן ומנהל פיננסי, אשר ישב במשרדי צמס והיה בעל גישה לכל נתוניה הכספיים של החברה, מר רועי קפלן (להלן: "קפלן") ואנשי מקצוע נוספים. בפברואר 2013 נערכה טיוטת הסכם למתן אופציה לחברת חנן מור לרכישת מידי ציניקובסקי של מניות צמס, שהיא בעלת סיווג קבלני גבוה, טיוטה שלא הפכה להסכם (נספח 1 לתצהיר ציניקובסקי).

    

3. נכון ליום 23.5.13, עמדה צמס במצב של מצוקה תזרימית, תוך שהיא חבה כספים לספקים וקבלני משנה שלה. חנין, מנהל פרויקט רחובות מטעם קרן פז, פנה בדוא"ל למר חנן מור (להלן: "מור", שתפקידו הפורמלי המדויק לא הובהר: צמס טענה כי הוא בעל השליטה בקבוצת חנן מור ודרכה בחברת הבת קרן פז, קרן פז לא טענה אחרת). חנין סקר את רשימת השיקים שעל צמס להוציא לספקים וקבלני משנה בפרויקט רחובות באופן "דחוף" (נספח 2 לתצהיר ציניקובסקי). מור הורה בדוא"ל לציניקובסקי לבצע את התשלומים מיידית (שם). השניים אף נועדו לפגישה במסעדה בסמוך למשרדו של מור. לטענת ציניקובסקי (לא באה טענה אחרת ממור כיוון שלא העיד), במהלך השיחה התקשר מור לסמנכ"ל הכספים בקרן פז, מר עמי בשירי (להלן: "בשירי") והורה לו להכין המחאה לצמס בסך 500,000 ₪. ציניקובסקי ומור שבו למשרדו של מור. בשירי הגיע למשרד ובידו המחאה בסכום האמור, משוך בידי קרן פז לפקודת התובעת, זמן פרעונו ליום א', 26.5.13, והוא חתום בחותמת קרן פז ונושא את חתימת בשירי (להלן: השטר). בשירי מסר את השטר לציניקובסקי. השטר חסר היה חתימת מורשה חתימה שני של קרן פז. מור הוא מורשה חתימה, אך הוא לא חתם באותו מעמד, ומכאן התביעה הנדונה.

    

4. צמס הציגה את השטר לפרעון. במקביל, משכה צמס בשלושה הימים שבין מסירת השטר לידיה ועד ליום הפרעון המיועד שיקים לאחרים בהיקף של מאות אלפי ₪ (נספח 5 לתצהיר ציניקובסקי; מיהם האחרים לא צוין, ובעניין זה חלוקים הצדדים באשר לזהות הנפרעים). הבנק הנמשך של השטר מושא ההליך הודיע עוד ביום הצגת השטר לפרעון כי לא יפרע את השטר, בשל פגם בחתימה על השטר (נספח 4 לתצהיר ציניקובסקי). בהתאם לפרוטוקול זכויות החתימה של קרן פז, לחותם החברה ולחתימת בשירי נדרשה חתימה נוספת, של מור או של אחד מר אבי מאור, על מנת לחייב את החברה בהוצאה בהיקף כזה (נספח 4 לתצהיר בשירי). לאחר שזוכה קודם לכן, חשבונה של צמס חויב שוב בסכום של 500,000 ₪, ושיקים רבים שמשכה חוללו כבר למחרת היום (נספח 5 לתצהיר ציניקובסקי).

    

5. ציניקובסקי פנה לקרן פז עוד ביום שנועד לפרעון השטר, 26.5.13, בבקשה שתשלים את החתימה החסרה. בשלב זה השתנה יחסה של קרן פז אליו. היא סירבה לעשות כן, לטענתה כיוון שבינתיים (קרי מאז יום מסירת השטר, יום ה' ה-23.5.13) הגיע אליה מידע כי צמס לא העבירה כספים לספקים וכך למדה שמצבה של צמס גרוע (סעיף 20 לתצהיר בשירי). במקום השלמת החתימה שלחה קרן פז לצמס באותו יום, 26.5.13, מכתב התראה בגין הפרות הסכם נטענות בפרויקט רחובות, מכתב דומה נשלח ביחס לפרויקט יבנה לאחר ימים אחדים, וביום 4.6.13 הוציאה קרן פז לצמס צו הפסקת עבודה בשני הפרויקטים (נספחים 5 ו-6 לתצהיר בשירי). בתוך כשלושה שבועות, ביום 24.6.13 נכנסה צמס להליכי פירוק ביוזמת עובדיה (פר"ק (מח'-ב"ש) 38318-06-13, נספח 7 לתצהיר בשירי). ביום 30.9.13 ניתן לה צו פירוק, ועו"ד רמי קוגן מונה כמפרקה (נספח 8 לתצהיר בשירי). אגב הליכי הפירוק קרן פז מימשה ערבויות בנקאיות שהונפקו לה לבקשת צמס, וכן הגישה תביעת חוב בסך 22 מיליון ₪ נוספים, בעיקר בשל פיצויים מוסכמים נטענים בשל הפרת חוזה (להלן: "תביעת החוב"). תביעת החוב צורפה, ללא נספחים, כנספח 9 לתצהיר בשירי. לא הובהר מה עלה בגורל תביעת החוב.