ת"א 49865-03-14 קרן קיימת לישראל באמצעות רשות מקרקעי ישראל נ' אמדו ואח'
|
ת"א בית משפט השלום חיפה |
49865-03-14
31.12.2014 |
|
בפני השופט: אייל דורון |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובעת: קרן קיימת לישראל באמצעות רשות מקרקעי ישראל עו"ד ציון רווה ואח' |
הנתבעים: 1. אברהם אמדו 2. צפורה אמדו 3. גבע כרמל מושב עובדים להתיישבות שיתופית עו"ד אסף סלע ואח' |
| החלטה | |
בהמשך לבקשת התובעת (מס' 9 בתיק), תשובת הנתבעים ותגובת התובעת לתשובה, כולן מיום 22.12.14; ובהמשך להחלטות שניתנו ביום 22.12.14; ולאחר שניתנה לנתבעים זכות טיעון לעניין בקשת התובעת לחייבם בהוצאות פעם נוספת ועיינתי במסמך שהגישו לעניין זה (בקשה מס' 10); ולאחר שאפשרתי לתובעת להגיש התייחסות באשר לטענת הנתבעים כי "השלימו את קיום החלטת בית המשפט, ומנספחיה עולה בבירור כי פעם נוספת הועלתה ע"י הנתבעים טענה בלתי מדוייקת, לשון המעטה; לאחר כל אלו הגיעה העת למתן החלטה בעניין חיוב בהוצאות.
לעניין החלטה בנושא זה אין כל נפקות לטענת הנתבעים בדבר מורכבות או חדשנות ההכרעה העקרונית שלשיטתם יתבקש בית המשפט להכריע בה בהמשך הדיון.
אין גם נפקות לביקורים בועדה לתכנון ובניה וכיוצא באלה. הדרישה מצד התובעת לעיון במסמכים שהזכירו הנתבעים בהקשר זה, מאוחרת לשלל הבקשות וההחלטות הקודמות, וכשלעצמה לא היתה מצדיקה חיוב בהוצאות. ממילא החובה הינה לציין אלו מסמכים מתיק הבנין מצויים בידי הנתבעים (או שהיו מצויים בידם, או שבדעתם להסתמך עליהם, וכו'), ולא מעבר לכך.
יש נפקות רבה לכך שעד היום, למרות העיסוק הממושך, לא נמסר תצהיר גילוי מסמך ספציפי – הסכם התקשרות עם ה"ה לנדאו. לא נטען כי המסמך אינו רלבנטי. לא נטען כי הוא אינו מצוי בידי הנתבעים. לא נטען כי יש צורך בזמן נוסף מסיבה כלשהי. מההסכמה הדיונית בדבר הארכת המועדים, שכתוצאה ממנה נדחו גם המועדים שנקבעו כבר לפני חודשים להגשת תצהירי עדות ראשית, נראה כי גם לא היתה כל מחלוקת בהקשרים אלה של רלבנטיות המסמך, הימצאותו, וכיו"ב. למעשה לא מצאתי כל התייחסות עניינית לדרישה זו, לא בתשובות שהגישו הנתבעים לתיק ולא בתשובות הנתבעים לפניות התובעת. נראה לכאורה כי הנתבעים נוקטים בדרך של התעלמות מוחלטת, הן מפניות התובעת הן מהחלטות שיפוטיות, ומחייבים את התובעת לשוב ולהגיש מעת לעת בקשות ותגובות.
בפסיקה נקבע כי מחיקת כתבי טענות הינה צעד דראסטי יחסית, אשר שמור למקרים חריגים, בהם ההפרות הינן חוזרות ונשנות. כפי שכבר צויין בהחלטות קודמות, הנתבעים הולכים וקרבים לנקודה בה לא יהא מנוס מלהיעתר לבקש חוזרת מעין זו מצד התובעת. עם זאת, אותה פסיקה שלאורה נדחתה בקשת התובעת – שתוצאתה עשויה היתה להיות מתן פסק דין על אתר כנגד הנתבעים – מבוססת במידה רבה על כך שהפרות ומחדלים דיוניים ניתנים לריפוי - עד לנקודה מסויימת - בדרך של פסיקת הוצאות, לעתים חיוב חוזר ונשנה. אין בידי בית המשפט אמצעים אפקטיביים רבים פרט לכך להכוונת התנהלותם של בעלי דין.
תיק זה מצוי בשלב דיוני מוקדם יחסית. אין בדעתי לאפשר ניהולו כאשר מי מהצדדים נוטל לעצמו את החירות להתנהל כפי שהנתבעים מתנהלים עד עתה. יש בכוונתי לעשות שימוש בכלי זה של פסיקת הוצאות, כל אימת שהדבר יתבקש מן הנסיבות, על מנת לוודא כי הצדדים מבינים שמוטב לנהלו באופן ענייני, תוך הקפדה על קיום החלטות במלואן (במידת הצורך, לאחר ארכות שיינתנו לשם כך, אך זאת כפוף לנטילת רשות ובהתאם לכלל נסיבות העניין).
אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט בסכום כולל של 1,500 ₪, תוך 30 יום מהיום וללא קשר לתוצאות המשפט.
למען הסר ספק, סכום זה מתווסף לכל סכום אותו חוייבו הנתבעים לשלם לתובעת בהחלטות קודמות.
ניתנה היום, ט' טבת תשע"ה, 31 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|