ת"א 4976-07-14 עציוני נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ

בחינת תלושי שכרה של התובעת מעלה כי שכרה בשנת 2012 עמד על 310,000 ₪ ברוטו - 255,000 ₪ נטו ובשנת 2013 עמד על סך של 240,000 ₪ נטו. הפשר זה נגרם בגין אי תשלום תוספת המאמץ בסך של כ-4,000 נטו לחודש בחודשים אוקטובר-דצמבר. תוספת זו לא שולמה גם בחודשים ינואר-אפריל 2014 ועל כן סה"כ ההפסדים בגין אובדן התוספת הינו כ-24,000 ₪.

דמי הפגיעה הועברו לחשבון התובעת, אך קוזזו משכרה בחודש נובמבר 2014. קיזוז זה שווה ערך להפרש שבין השכר הכולל ששולם בשנים 2012-2013 לבין השכר ששולם ב-2014, למעט תוספות המאמץ שלא שולמו כאמור. (דהיינו, אלמלא קיזוז זה השכר היה זהה למעט בתוספת המאמץ).

התובעת לא הגישה תלושי שכר לשנת 2015, אך מטיעוני הנתבעת בתחשיבה הנני למד כי לא נגרם לה הפסד שכר בשנה זו בהשוואה לשנים הקודמות. (ככל שלטענת התובעת נגרם לנה הפסד - תואיל להמציא תלושים כפי שהתבקשה לעשות).

על כן סה"כ ההפסד לעבר מסתכם בסך של כ-24,000 ₪ בלבד.

למרות זאת, נוכח שיעור הנכות יש להביא בחשבון הפסד השתכרות לעתיד ו/או פרישה מוקדמת לפנסיה.

עיון בתלושי השכר מלמד כי בתקופת ההיעדרות שמעבר ל-3 חודשי דמי הפגיעה שולם שכרה של התובעת ע"ח ימי המחלה הצבורים. אמנם התובעת אינה זכאית בתום עבודתה בבנק לפדיון ימי המחלה, אולם יכול ועקב מצבה הרפואי לא יעמדו לרשותה ימי מחלה, ועל כן יש להביא זאת בחשבון.

לאחר שהבאתי בחשבון את כל טענות הצדדים הצעתי הינה כי ישולם לתובעת סך כולל של 410,000 ₪. מסכום זה יש לנכות את גמלאות המל"ל שישולמו לתובעת (למעט דמי הפגיעה), וליתרה, ככל שתיוותר, יש להוסיף שכ"ט עו"ד, מע"מ ואגרה. בהנחה כי אין עסקינן ב"רכב מעביד" – זכאית התובעת בכל מקרה ל-25% מהנזק.

ב"כ התובעת יודיע עמדתו בתוך 14 יום ממועד קבלת החלטת הועדה הרפואית במל"ל, והנתבעת בתוך 30 יום לאחר מכן. ההודעות תימסרנה במקביל לביהמ"ש.

לק.מ. ליום 20.7.16 שעה 08:30.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ו, 10 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: