ת"א 49697-10-14 דמירי ואח' נ' דמרי ואח'

1.התובעים יגיבו לכל טענות הנתבע 4 כפי שפורטו בכתב ההגנה שהוגש לבית המשפט ביום 14.1.15, לא יאוחר מיום 22.2.15.

2.באשר לצו המניעה הזמני, עד היום לא הבהירו התובעים ולא נתנו מענה ראוי כלשהו לטענת הנתבעים 1-3 (להלן: "הנתבעים"), כי הם מנסים למנוע ביצועו של פסק דין שניתן בבית משפט השלום בת"א 40565-03-10, מיום 4.1.13, באמצעות קבלת צו המניעה הזמני בתיק זה, למרות שהוגש ערעור על פסק הדין שנמשך על ידי התובעים.

3.כמו כן, לא מצאתי בטענות התובעים תשובה ראויה לעובדה, שהוגש כתב תביעה קודם בבית המשפט המחוזי בירושלים, בעילה זהה לזו המפורטת בכתב התביעה שלפניי, וכי ההליך הקודם נמחק לאחר שהתובעים לא קיימו את החלטות בית המשפט (ראה: ת"א 15333-12-13 בבית המשפט המחוזי בירושלים; להלן: "התביעה הקודמת").

4.עיון בתביעה הקודמת מעלה, כי ביום 26.6.14 התקיים דיון ובית המשפט הורה לתובעים לתקן את כתב התביעה בהתאם להנחיות שנתן, לרבות צירופו של פקיד ההסדר כנתבע. עוד עולה, כי התובעים לא עשו כן, ועל כן התביעה הקודמת נמחקה על ידי בית המשפט.

5.התובעים בחרו להגיש תביעה זו שלפניי מבלי להזכיר את העובדה שהתביעה הקודם נמחקה. כך גם לא הזכירו עובדה זו בבקשה למתן צו מניעה זמני שהוגשה במסגרת תביעה זו.

6.לצו המניעה הזמני צירפו התובעים את החלטת בית המשפט בתביעה הקודמת. החלטה זו ניתנה במסגרת דיון בבקשה לסעד ביניים שהגישו התובעים בתביעה הקודמת. בדיון זה נכחו שני הצדדים. בית המשפט התבקש ליתן צו ביניים, המורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום. בסופו של דבר ניתן הצו, בכפוף לכך שהתובעים יפקידו בקופת בית המשפט סכום של 10,000 ₪ וכן יפקידו מדי חודש סכום השווה ל-1,550$. באותה החלטה נקבע, כי במידה שהתובעים לא יעשו כן – הצו יפקע. הואיל והתביעה הקודמת נמחקה, משמעות הדברים היא כי גם הצו הזמני פקע.

7.בנוסף, התובעים הגישו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום במסגרת ע"א 52195-05-13, אולם במסגרת הדיון הודיעו התובעים כי הם מושכים את הערעור. התוצאה היא, כי פסק הדין של בית משפט השלום הפך להיות פסק דין חלוט.

8.עולה מכל האמור לעיל, כי התנהלות התובעים נעשית באופן מפותל; הם נוקטים בהליכים שונים ובכל פעם מנסים את מזלם, כך שבסופו של דבר פסק דינו של בית משפט השלום יבוטל או שלא יבוצע. עוד עולה מהעובדות שפורטו לעיל, כי היה בידי התובעים צו זמני המעכב את ביצוע פסק הדין, אולם מאחר שלא קיימו את החלטות בית המשפט – הצו פקע.

9.לאור כל האמור, לטעמי אין מקום ליתן לתובעים סעד זמני פעם נוספת, המורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום, שהפך למעשה לפסק דין חלוט.