נג'אתי נ' עירית כרמיאל ואח'

פתח דבר

1.התובע הינו תושב המושב שזור, בעל מטע זיתים. כתוצאה מאירוע של הצפת מי גשמים בשנת 2013 ניזוק המטע, והנזק הוערך על ידי מומחה מטעם התובע בסכום של 125,000 ₪.

מטע הזיתים גובל בבית העלמין של העיר כרמיאל, אשר נמצא ממערב למטע.

התובע הגיש תביעתו נגד עיריית כרמיאל (להלן: "העירייה") ונגד רשות ניקוז גליל מערבי (להלן: "רשות הניקוז"), וטען כי שתי אלו התרשלו כלפיו וגרמו לנזקי ההצפה.

2.לאחר דין ודברים ממושך בין הצדדים עלה בידיהם להגיע להסכמה לפיה לתובע ישולם פיצוי בסכום כולל של 105,000 ₪. עוד הסכימו הצדדים, כי הפיצוי ישולם (כ"מימון ביניים") על ידי העירייה, וכי לאחר הגשת סיכומים יפסוק ביהמ"ש בכל הנוגע לחלוקת נטל הפיצוי בין הנתבעות לבין עצמן, כאשר עמדת העירייה היא כי האחריות מוטלת עליה ועל רשות הניקוז גם יחד, ואילו רשות הניקוז טוענת, כי אין להטיל עליה אחריות כל שהיא.

בהמשך לכך הגישו הנתבעות סיכומיהן בכתב.

העובדות הנחוצות להכרעה

3.בטרם הגיעו הצדדים להסכמה שצוינה לעיל הגיש התובע תצהיר עדות ראשית מטעמו, יחד עם חוות דעת מומחה מטעמו.

הנתבעות לא הגישו תצהירים מטעמן, אך הוגשו חוות דעת מטעם שתי הנתבעות: חוות דעת האגרונום השמאי איציק יהודה מטעם העירייה, וחוות דעת אינג' מאיר רוזנטל, המשמש בין היתר יועץ הנדסי לרשות הניקוז.

כאמור, על פי ההסדר הדיוני בין הצדדים, לא נחקר התובע על תצהירו, ולא נחקר מי מהמומחים על חוות דעתו. הוסכם, כי ביהמ"ש יפסוק במחלוקת המצומצמת שנותרה, קרי – החלוקה בין הנתבעות לבין עצמן, על סמך המסמכים המונחים בפניו, דהיינו כתבי בי-דין, חוות הדעת מטעם הצדדים ותצהירו של התובע.