ת"א 49569-09-14 ברוך חכים משרד עורכי דין ואח' נ' לוי ואח'

לפני בקשת הנתבעים ( להלן: "המבקשים" ) לאיחוד דיון בתיק 48922-09-14 ותיק 49569-09-14 ( להלן: "ההליך הנוסף" או "כתב התביעה הנוסף" ) בהתאם לתקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. לטענת המבקשים מתקיימים התנאים הקבועים בתקנה 520 לתקסד"א, התשמ"ד-1984, שכן בשני התיקים בעלי הדין זהים, מדובר בתביעה לחיוב בתשלום שכר טרחה של התובעת ( להלן: "המשיבה" ) וההבדל היחיד בניהם נובע מבחירתו של המשיב לפצל את הסכום הנתבע לשני הליכים נפרדים, ללא כל הסבר הגיוני. לטענתם, כל החלטה שתינתן באחד התיקים תהיה בעלת השפעה על ההליך האחר, כך שהחלטות סותרות יובילו להתעסקות כפולה של בתי המשפט , כהגדרתם. בנוסף, שני התיקים נמצאים בשלב ההוכחות.

המשיבה מנגד עותרת לדחיית הבקשה שכן לשיטתה התביעה בתיק 48922-09-14 הנה תביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה כנגד נתבע 1 בלבד בגין חיוב בתשלום שכר טרחה על בסיס חיוב שעתי ואילו התביעה בהליך 49569-08-14 כוללת רכיבי תביעה שונים שכוללים אחוזים משווים של נכסי מקרקעין בנוגע לתקופות שונות וכנגד חברות שונות בבעלות נתבע 1. כן נטען שיש לדחות את בקשת האיחוד היות ובמסגרת הליך 49589-08-14 הוגשה תביעה שכנגד.

המבקשים בתשובתם חוזרים על טענותיהם ומוסיפים כי מדובר בניסיון לסבך ולהשהות את הליך הבירור שכן מדובר באותם צדדים , אותן סוגיות ואותן ראיות שישמעו בנפרד ככל ולא יאוחד הדיון.

דיון:

תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות" ) קובעת כי בית המשפט רשאי להורות על איחוד הדיון במס' תביעות, לבקשת מי מהצדדים או ביוזמתו.

"ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו."

מעיון בשני כתבי התביעה עולה כי מדובר באותם בעלי דין, כאשר במסגרת כתב התביעה שבפני הוגשה התביעה כנגד נתבע 1 וגם בכתב התביעה הנוסף, נדונה הפרת הסכם שכר הטרחה, עליו סוכם ביום 18.9.08 וביום 3.3.10 , למתן שירותים משפטיים הן לנתבע 1 והן לחברות שבבעלותו ( נתבעות 2-4 לכתב התביעה הנוסף).

במסגרת כתב התביעה שבפני נדון חובו של נתבע 1 בגין שירותים משפטיים שהוענקו לנתבעות 2-4 לפי כתב התביעה הנוסף. במסגרת "טבלת פירוט החוב" נדרש הנתבע 1 לשלם גם בגין שירותים משפטיים שקיבלו חברות בבעלותו, חברות שעניינן נדון במסגרת כתב התביעה הנוסף.

בסעיף 30 לכתב התביעה שבפני נדרש הנתבע 1 לשלם בגין התחייבותו לשלם שכר טרחה בגין שירותים משפטיים שניתנו לו, לאשתו ולחברות, שנתבעות במסגרת כתב התביעה הנוסף.

גם בסעיף 30 לכתב התביעה הנוסף נטען כי החוב נגזר מהתחייבות נתבע 1 בהתאם להסכם שכר הטרחה עליו חתם.

עיון בכתב התביעה הנוסף מלמד, כי המשיבה עתרה גם במסגרתו לחיוב הנתבע 1 בתשלום בגין שירותים משפטיים שנתנו לו ממועד החתימה על ההסכם במסגרת חיוב שעתי, כאשר המשיבה מציינת כי מדובר בתביעה נוספת לתשלום שכר טרחה שהוענק לנתבעים לאחר החתימה על ההסכם. מדובר בתביעות זהות שכן המשיבה מציינת בסעיף 31 לכתב התביעה הנוסף כי ככל והתביעה שהוגשה כנגד נתבע 1 בנפרד תתקבל, יקוזז הסכום מתביעה זו.

לאור האמור לעיל עולה כי מדובר בתביעות בהן הצדדים זהים, הסכם שכר הטרחה נחתם ע"י אותם צדדים ( נתבע 1 והמשיבה ), בשתי התביעות עולות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות.

לפיכך , אני מורה על איחוד התביעות.