חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 49554-03-12 גאלב נ' חסידה

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום רמלה
49554-03-12
29.1.2015
בפני הרשם:
איתי רגב

- נגד -
תובע:
גאנם גאלב
 נתבעת:
הדסה חסידה
החלטה

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטרות על סך כמעט 100 אלף ₪ שהגיש התובע לביצוע, וביום 20.10.14 ניתנה לה הרשות להתנגד בכפוף להפקדה שנקבעה.

בישיבה המקדמית שהתקיימה בפני ביום 19.1.15 ביקש ב"כ התובע לתקן את העילות שבכתב התביעה ולצרף את בעלה של הנתבעת, והצביע על הצורך בהשלמת ההליכים המקדמיים.

התובע עצמו נעדר מן הדיון לאחר שהודיע לב"כ כי הוא חולה, והוצהר כי אישור רפואי יוגש לתיק בית המשפט בהקדם.

ב"כ הנתבעת התנגד וטען כי היה על הצדדים לפעול על פי החלטות בית המשפט, גם לאור הליכים בתיקים נוספים שהתנהלו בין צדדים אלו (ת"א 5414-03-12 (שלום פ"ת) – בו נדחתה התביעה בהמלצת בית המשפט; ע"א 47162-11-11 (מחוזי מרכז). כן ציין ב"כ הנתבעת כי יקשה עליו לפעול מול התובע, ככל שיידרש לכך, נוכח היותו תושב רמאללה.

דיון

כידוע, המדיניות השיפוטית בכל הנוגע לבקשות לתיקון כתב תביעה היא ליברלית ובלבד שיהיה בתיקון כדי להועיל לגיבוש השאלות השנויות במחלוקת ולהביא לייעול ההליך המשפטי. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם ישלול התיקון מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש (כגון טענת התיישנות) (ראה רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב (3) 427).

יש לבחון האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

כמו כן, בדונו בבקשה לתיקון כתב תביעה על בית המשפט לבחון את השלב בו מובאת הבקשה בפניו והתנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון. (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית בעמ' 121).

סבורני כי יש בתיקון המבוקש כדי להועיל בגיבוש השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. אמנם, ככלל נוטה הפסיקה שלא להתיר תיקון כתב תביעה שיש בו הוספת עילה חדשה או החלפת עילת תביעה אחת באחרת. ואולם, המונח "עילת תביעה" פורש במשמעות רחבה הכוללת את העסקה או המעשה שהובא לדיון ובנסיבות אלה "אין מניעה להיעתר לבקשת התיקון והוא- כשהתיקון אינו חורג מגדר עילת התובענה כהגדרתה הרחבה" (ראה גורן לעיל, בעמ' 122).

בענייננו, אין התיקון חורג מגדר עילת התביעה כהגדרתה הרחבה.

לא זו אף זו, אפילו יש בתיקון משום הוספת "עילה חדשה", שהראיות לגביה שונות מאלה הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי, גם אז אין בעובדה זו, כשלעצמה, משום שלילת זכות התיקון ועל בית המשפט לבחון השלב הדיוני בו הוגשה הבקשה והשיהוי בהגשתה (ראה גורן לעיל בעמ' 123).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>