ת"א 49464-12-14 סקוברוניק נ' "מאיר" חברה למכוניות ומשאיות בע"מ

לפני בקשת התובע ( להלן: "המבקש" ) להורות לנתבעת ( להלן: "המשיבה" ) בהתאם לתקנות 110 , 113, 116 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984 לגלות את המסמכים הספציפיים כמפורט בשאלות מס' 1-3, 5-6, 9, 11-13, 15, 23 ו-24 ולחילופין לגלות את המסמכים הנ"ל בהתאם לדרישה לגילוי מסמכים שצורפה לבקשה זו. כן נדרשת המשיבה להשיב באופן מלא לשאלות 4-8, 10, ו-20 וכן את המסמכים שגילויים נדרש לפי שאלות 19, 25 ואת סרטון הרכב שמפורט בסעיף 4(יב) לתצהיר גילוי המסמכים.

המשיבה בתשובתה עותרת לדחיית הבקשה שכן לשיטתה שזירת הבקשה לגילוי מסמכים בגוף השאלות מנוגדת לתקנות ולפסיקת בתי המשפט. כן טוענת המשיבה כי השיבה לכל השאלות שהופנו אליה ונמנעה ממתן מענה שאיננה חייבת להשיב עליהן. לגבי שאלה 4 טוענת המשיבה כי איננה יודעת באיזה טופס מדובר ולכן איננה יכולה להשיב. לגבי שאלה 5 טוענת המשיבה כי מדובר בפרטים שנוגעים לרכבים שאינם בבעלות המבקש או קשורים בו. עוד נטען כי כיוון שבכתב התביעה לא נטען כי מחיר הרכב שנוי במחלוקת אין במידע המבוקש כל רלוונטיות. לגבי שאלות 6 ו-8 מתבקש מידע על כל הרכבים מדגם XF אותו לשיטת המשיבה איננה צריכה לתת שכן מדובר ברכבים שאינם חלק מהתביעה ולא יסייעו לפתרון המחלוקת. לגבי שאלה 10 נטען כי שאלות אילו לא הופיעו בשאלון. לגבי שאלה 19 נטען כי מדובר בבקשה לקבלת מסמך אותה צריך להגיש במסגרת בקשה לגילוי מסמכים. לגבי שאלה 21 נטען כי ניתנה תשובה מלאה לשאלה כפי שנוסחה, בזמן הווה. לגבי שאלה 25 נטען כי מדובר בבקשה לגילוי מסמכים שצריכה לידון במסגרת בקשה לגילוי מסמכים ולא בשאלון. לגבי הסרטון נטען כי בשל טעות טכנית לא נשלח וכי בכוונת המשיבה לשלוח למבקש את הסרטון.

המבקש בתשובתו טוען בתשובתו לגבי שאלה 4 כי על המשיבה חובה על פי חוק מכירת רכב משומש ( זכאות למידע וגילוי נאות ), התשס"ח-2008 את חובתו של עוסק ברכב למסור לקונה טופס גילוי נאות. לגבי שאלה מס' 5 טוען המבקש כי המידע שנדרש לגבי שני רכבי היגואר XF מודל 2012 שהמידע לגביהם נדרש איננו נוגע לזהות הרוכשים , אלא מכיר הרכב שרלוונטי לתביעה שכן מהמענה ניתן יהיה ללמוד האם רכבו נמכר בהנחה יוצאת דופן או בהנחה שכל רוכש מקבל. לגבי שאלות 6 ו-8 נטען כי מדובר במידע רלוונטי לאור טענת המבקש לפיה לא רכש רכב ספציפי כפי שטוענת המשיבה וכי היה בידי המשיבה מספר כלי רכב ולא רכב ספציפי שנמכר לו. לגבי שאלה 10 נטען כי בניגוד לטענת המשיבה , השאלה כן נשאלה.

סעיף 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובע:

בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או גילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות ורשאי הוא לסרב לבקשת רשות למסור שאלון או לגלות מסמכים, אם הבקשה לא הוגשה תוך חמישה עשר ימים לאחר תום המועד לתשובת בעל דין לפי תקנת משנה (א)..."

מענה על שאלונים המופנים לצדדים מהווה כלי עזר, לשמירה על עקרון השוויון שבין הצדדים המתדיינים אליו מכוון הליך גילוי המסמכים. המענה על השאלון נועד להשיג עוד מטרות דיוניות, כגון חסכון בזמן דיוני באולם בית המשפט, והעברת נושאים לגביהם ניתן לאסוף מידע, אל הצדדים לשם הכנת תצהירים מטעמם, וכן לשם חידוד השאלות שבמחלוקת והשגת הודיות. (ראה לעניין זה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (תל-אביב, מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003), עמ' 152 וכן דברי הנשיא אגרנט בע"א 41/49 כיאט נ' כיאט , פ"ד ג 113, בעמ' 120.)

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל , באופן זה שהמשיבה תשיב לבקשה לגילוי מסמכים אשר צורפה לבקשה שבכותרת וכן תשיב לשאלות המפורטות לעיל , ככל שהמידע מצוי אצלה לאור המחלוקת העובדתית בנוגע לסוגיות שעולות מהשאלות עליהן התבקשה המשיבה להגיב, כגון מועד ייצור הרכב, מועד עלייתו על הכביש, דיון בטענה כי הפקת הרשיון נעשתה שלא כדין בניגוד להוראות החוק, וכו'.

היות והמסד עובדתי בנוגע לטענות אלו כפי שהוא משתמע מהשאלות אותן נשאלה המשיבה בשאלון, מלמד שמדובר בשאלות רלוונטיות למחלוקת וכן מהטעם שאין המדובר בבקשה שיש בה הכבדה על המשיבה שכן השאלות ממוקדות בסוגיות העובדתיות שבמחלוקת, יש במענה כדי לקדם את הליך הברור המשפטי ולייעל את ההליך שבפני.

אין צו להוצאות בשלב זה.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ו, 03 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.