ת"א 49464-12-14 סקוברוניק נ' "מאיר" חברה למכוניות ומשאיות בע"מ

בעניין: בקשה להעברת מקום הדיון לבית המשפט בתל-אביב

1.ביום 23/12/14 הגיש התובע, עורך דין במקצועו, לבית משפט השלום בחיפה תביעה כנגד הנתבעת, חברה העוסקת בייבוא ומכירת רכבים מסוג יגואר, במסגרתה ביקש ליתן צו עשה המורה לנתבעת לספק לו רכב חדש ותקין כנגד הרכב מסוג יגואר אותו רכש בעסקת טרייד אין בחודש 2/13 ולחילופין להשיב לו את מלוא הסכום אותו שילם עבור הרכב הנ"ל וכן לחייב את הנתבעת ב – 50 אלף ₪ בגין הפסדים שנגרמו לתובע ועוגמת נפש.

2.בסעיף 23 לכתב התביעה נטען כי לבית משפט השלום בחיפה סמכות מקומית לדון בתביעה בהתאם למקום עסקה של הנתבעת בדרך יפו 137 בחיפה.

3.ביום 17/2/15 הגישה הנתבעת את הבקשה שבפניי למחיקת התביעה על הסף ולחילופין העברת הדיון לבית משפט השלום בתל-אביב. הבקשה למחיקת התביעה על הסף נדחתה בהחלטתי מיום 17/2/15 ולכן הבקשה תידון כעת כבקשה להעברת מקום הדיון.

4.הנתבעת טוענת כי ההסכם עליו מבוססת התביעה כולל תניית שיפוט ייחודית המסמיכה רק את בית משפט השלום בתל-אביב לדון בתביעה זו. לבקשה צורף טופס הזמנה הנחזה להיות חתום על ידי התובע מיום 31/1/13. ליד מקום החתימה נכתב כי תנאי ההזמנה שמעבר לדף מהווים חלק בלתי נפרד מההזמנה והחתימה מהווה אישור כי החותם קרא את התנאים והם ברורים לו. סעיף 7.1 לתנאי ההזמנה קובע כי סמכות השיפוט הבלעדית והייחודית לדון בכל עניין הקשור למכונית אשר יתעורר בכל זמן שהוא, תהייה אך ורק לבית המשפט המוסמך בעיר תל-אביב יפו. כמו-כן צירפה הנתבעת לבקשה הסכם החלפה מיום 3/2/13 הנחזה להיות חתום על ידי התובע. בסעיף 5.4 להסכם ההחלפה נכתב כי הצדדים קובעים בזה את העיר תל-אביב יפו כמקום שיפוט מוסכם ייחודי ובלעדי בין הצדדים להסכם זה.

5.ב"כ הנתבעת טוען כי לא בכדי בחר התובע שלא לצרף את הסכם ההזמנה ואת הסכם ההחלפה לכתב התביעה. מודגש כי התובע הוא עורך דין בהשכלתו וחזקה עליו שהבין היטב את תניית השיפוט הייחודית ואת משמעותיה המשפטיות. נטען כי תניית שיפוט ייחודית היא סעיף מחייב וחריגה ממנה תתאפשר במקרים חריגים ונדירים. נטען כי כבר נקבע בפסיקה כי מרחק גאוגרפי בן כ – 100 ק"מ אינו מצדיק סטייה מתניית השיפוט הייחודית. ב"כ הנתבעת צירף לבקשתו החלטה של בית משפט השלום בבאר שבע אשר הורה במקרה דומה בו הוגשה תביעה נגד הנתבעת , להעביר את הדיון מבאר שבע לתל-אביב בשל תניית שיפוט ייחודית דומה. לבקשה לא צורף תצהיר בנימוק שהעובדות האמורות בה עולות מנספחי הבקשה.

6.ביום 18/2/15 הוגשה תגובת התובע המתנגד להעברת מקום הדיון. נטען כי יש לדחות את הבקשה על הסף שכן הטענות העובדתיות שהועלו בה, בדבר תניית שיפוט בהסכם עליו נסמכת התביעה בדבר חתימת התובע על הזמנת רכש ועוד, אינן נתמכות בתצהיר. עוד נטען כי הטענה לחוסר סמכות מקומית לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, שהינה בקשת הנתבעת מיום 20/1/15 להארכת מועד להגשת כתב הגנה. בנוסף, נטען כי יש לדחות את הבקשה לגופה שכן הסכם ההזמנה מיום 31/3/13 אינו תקף משום שהופק הסכם הזמנה מאוחר יותר ביום 3/2/13, אשר העתק לא חתום שלו צורף לתגובה. נטען כי התובע לא חתם על גב ההסכם בו מופיעה תניית השיפוט ולכן יש לבחון את הסמכות המקומית על פי סעיף 3 לתקנות סדר הדין האזרחי. עוד נטען כי תניית השיפוט היא תנאי מקפח בחוזה אחיד שקמה לגביו חזקת קיפוח לאור תיקון סעיף 4 לחוק החוזים האחידים ופסיקת בתי המשפט לאחר אותו תיקון. עובדות התגובה נתמכו בתצהירו של התובע. עם זאת, התובע לא טען בתצהירו כי ההסכם עליו חתם לא כלל בחלקו האחורי את תניית השיפוט הייחודית.

7.ביום 12/3/15 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובע. נטען כי גם בהזמנה הנוספת שאינה חתומה מצויה אותה תניית שיפוט ייחודית ולכן אין נפקות לטענת התובע בעניין זה. נטען כי גם לאחר התיקון לחוק החוזים האחידים, נותרה על כנה הלכת מפעל הפיס (רע"א 188/02) לפיה יש לבחון את קיומה של חזקת הקיפוח לפי מבחן ההרתעה מפני מימוש זכויות. נטען כי חזקת הקיפוח נסתרה במקרה שלפנינו מארבעה טעמים. ראשית, עיון במאגר נבו מלמד כי התובע, שמקום מגוריו נהריה, לקח חלק בהליכים משפטיים רבים שהתקיימו בתל-אביב ובבתי משפט המצוים דרומית לתל-אביב. שנית, הפסיקה קבעה כי מרחק גאוגרפי בן כ – 100 ק"מ אינו מרחק המרתיע בפני ניהול הליכים משפטיים. שלישית, התובע לא טען וממילא לא הוכיח קיומה של הרתעה ובהתאם לפסיקה עניין זה פועל לחובתו. רביעית, בתיק אזרחי 16569/05 רזניק נ' בנק לאומי למשכנתאות, החלטה מיום 30/5/06 , קבע בית המשפט השלום בחיפה כי יש להעביר דיון מחיפה לתל-אביב חרף היות התובעים תושבי נהריה לאור תניית שיפוט ייחודית תוך ציון קיומו של אינטרס מסחרי לגיטימי של גוף מסחרי גדול לרכז תביעות נגדו במקום התדיינות אחד. נטען כי בית המשפט העליון קבע שמסמך של תנאים נוספים מחייב צד לחוזה גם אם לא חתם עליו. נטען כי בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה אינה ההזדמנות הראשונה לצורך העלאת טענה בדבר חוסר סמכות מקומית שכן לא הועלו במסגרתה טענות לגוף התיק. נטען כי בית המשפט העליון קבע שכאשר העובדות הנדרשות בבקשה עולות מהמסמכים המצורפים לה, אין צורך בתצהיר.

8.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה מנימוקי הנתבעת וכפי שיפורט להלן.