ת"א 49363-08 א' נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי ת"ד ואח'

לפני בקשת התובע למינוי מומחה בתחום אף אוזן גרון, מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

העובדות:

1. התובע, קטין, יליד 18/8/1993, היה מעורב בשלוש תאונות דרכים במועדים 3/10/07, 16/9/09 ו- 26/10/2011.

2. בכתב התביעה התבקש בית המשפט למנות מומחים רפואיים בתחומים שונים וביניהם מומחה אף אוזן גרון.

3. לתובע מונו מומחים בתחום נוירולוגית ילדים והפסיכיאטריה. המומחה בתחום הנוירולוגי, התבקש לחוות דעתו בדבר הצורך במינוי מומחה מתחום אף אוזן גרון וקבע, כי להערכתו אין צורך במינוי כזה.

4. לטענת התובע החומר הרפואי שנאסף במהלך השנים והחומר עדכני שצורף לבקשתו מעיד על ראשית ראייה למינוי מומחה בתחום אף אוזן גרון וכי שיקול הדעת הוא בסופו של דבר בידי בית המשפט ולא בידי המומחה הנוירולוגי.

5. הנתבעת מתנגדת מכל וכל לבקשה. הנתבעת מדגישה, כי התביעה תלויה ועומדת אך ורק בנוגע לתאונה הראשונה משנת 2007, כאשר התביעה בנוגע לתאונות המאוחרות יותר נדחתה והתובע מנסה לייחס את הפגעים שנגרמו בהן לתאונה הראשונה. הנתבעת מוסיפה, כי בכתב התביעה, התובע אינו טוען שבתאונה משנת 2007 נגרמה לו פגיעה באפו והמסמכים מתאונה זו, אינם דנים בפגיעה כלשהי באפו של התובע, משכך, לא ניתן לייחס כל החמרה במצב האף לתאונה זו, בה לא נטען כי נפגע כלל באפו. עוד מפנה הנתבעת, לחוו"ד המומחה הנוירולוגי שקבע שאין צורך במינוי מומחה בתחום זה. מפנה עוד הנתבעת לפרוטוקול הדיון מיום 25/2/13, במסגרתו ויתר התובע, בהמלצת בית המשפט, על מינוי מומחה בתחום אף אוזן גרון ואורטופדיה.

6. לטענות אלה משיב התובע, כי בחומר הרפואי ישנה ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום זה.

   החומר הרפואי