ת"א 49345-01-16 כהן נ' כהן

על ההליך שלפני

1.לפני בקשה לסעד זמני במסגרתו התבקש בית המשפט להורות למשיבה להסיר מצלמה אשר הותקנה על פי הנטען בפתח ביתה של המבקשת וליתן צו אשר יאסור על המשיבה התקנת מצלמה בעתיד. הבקשה נדונה לאחר שהצדדים מסרו עמדתם וכן הסכמה למתן החלטה ללא דיון באולם בית המשפט.

2.המבקשת היא גרושתו של ה"ה ישראל כהן (להלן: "מר כהן") ואילו המשיבה היא אשתו הנוכחית. למבקשת שני ילדים מנישואיה עם מר כהן והם מתגוררים עמה בדירה הסמוכה לבית מגוריהם של המשיבה ומר כהן.

3.על פי הנטען בבקשה, בתאריך 15/05/16 נודע למבקשת כי מצלמה אשר הותקנה על עמוד מול פתח ביתה למעשה משקיפה אל עבר ביתה. כך, באמצעות מצלמה זו צופה המשיבה במבקשת בחצר ביתה, בכניסה לבית, בחלל המרכזי של הבית ואף בחדר האמבט אשר פונה אף הוא לכיוון החצר, וזאת משך 24 שעות ביממה, תוך פגיעה קשה בפרטיותה.

4. המבקשת טוענת כי ביתה וחצר הבית מהווים "רשות היחיד" כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, ועל כן התקנת המצלמה הצופה לעבר ביתה וחצרה היא פגיעה אסורה בפרטיותה, תוך שלילת זכותה של המבקשת וילדיה לפרטיות בהתאם לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

5.בתגובתה לבקשה התמקדה המשיבה בטענות המבקשת אודות אלימות המופעלת כלפיה מצד המשיבה, והכחישה אותן מכל וכל, תוך שהיא טוענת לאלימות המופעלת כלפיה מצד המבקשת דווקא. אשר להצבת המצלמות, מאשרת המשיבה כי אכן הציבה מצלמות בשטח דירתה, אך זאת על מנת לעקוב אחר הנעשה ביחידת דיור השייכת לה ולמר כהן, וכן כדי "להנציח ולצלם את ההטרדות שהמבקשת מבצעת כנגד שוכרי יחידת הדיור", על פי טענתה.

דיון והכרעה

6.תקנה 362 בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 וכן הפסיקה הדנה בסעדים זמניים, מונים 3 שיקולים עיקריים אותם ישקול בית המשפט בבואו לתת סעד זמני: הראשון בהם הוא קיומה של עילת תובענה, במסגרתו נבחנת שאלת קיומה של עילת תביעה לתובע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה; בשלב השני יש לתת את הדעת למאזן הנוחות בין הצדדים, ובמסגרת זו נבחנת שאלת הנזק שיגרם לתובע באם לא יינתן לו הסעד המבוקש, אל מול הנזק שיגרם לנתבע באם יינתן לתובע הסעד הזמני; בשלב השלישי יש להביא בחשבון שיקולים שביושר, ובמסגרת זו נבחנים בין היתר תום לבם של הצדדים ומידת נחיצותו של הסעד הזמני עובר להכרעה בזכויות הצדדים.