מור נ' פרץ

תביעה כספית לתשלום פיצויים בגין תקיפה.

רקע כללי

1.סכסוך שכנים ארוך שנים עומד ביסוד תביעה זו. שני הצדדים מתגוררים בבית משותף; דירת התובע מצויה מתחת לדירת נתבע 1 ז"ל, אביו של נתבע 2 ("הנתבע"), אשר במועדים הרלוונטיים לתביעה התגורר יחד עם אביו באותה הדירה (סעיף 2 לסיכומי הנתבע). התביעה הוגשה תחילה נגד שני הנתבעים אולם למרבית הצער במהלך ניהול ההליך נתבע 1 נפטר, והתובע הודיע כי ימשיך בהליכים המשפטיים נגד נתבע 2 בלבד (עמ' 9 לפרוטוקול).

2.כתב התביעה הוגש ביום 05.11.14 ומתוארת בו מסכת אירועים המתחילה עוד בשנת 2004. בצדק טוען הנתבע כי חלק מהאירועים נשוא התביעה התיישנו ולא ניתן לתבוע כל פיצוי בגינם. עם זאת הדברים יתוארו להלן, כרגע בלבד.

אציין כבר עתה כי טענת התובע לפיה בבסיס התביעה עומדת עוולת מטרד נמשכת על כן עומדת לו האפשרות לתבוע פיצוי בגין כל האירועים כולם אינה מקובלת עלי, ויש להבחין בין סכסוכים וחיכוכים רבי שנים, ובין אירועים ספציפיים, כגון פגיעה נטענת ברכבו של התובע, לגביהם חלים כללי ההתיישנות הרגילים. כך או כך, הסכומים הנתבעים בגין אירועים שהתיישנו אינם גבוהים (סכום של 520 ₪ בגין פגיעה נטענת ברכב בשנת 2004 וסכום (עגול) של 2,000 ₪ בגין פגיעות נטענות בבגדים, צמחיה ובבלון הגז).

לאור זאת להלן ייבחנו רק התביעות בגין עילות שלא התיישנו, ולמעשה מדובר באירוע אחד ויחיד: תקיפה נטענת של הנתבע את התובע בשנת 2013.

3.מדובר באירוע מיום 15.02.13 בעקבותיו נחבל התובע בפניו ופונה לחדר מיון. הצדדים חלוקים ביניהם הן לגבי נסיבות האירוע והן לגבי תוצאותיו. בתמצית, התובע טוען שהנתבע הלם בו ותקף אותו במכת אגרוף בפנים, וכתוצאה מכך נגרמו לו חבלות בפנים לרבות בשיניים. הנתבע טוען שהוא לא תקף את התובע אלא הוא נאלץ להתגונן מפני תקיפת התובע, וכי אין שחר לטענות לפיהן כתוצאה מאותו אירוע נחבלו שיניו של התובע.

4.הצדדים לא תמכו גרסאותיהם בעדים והעידו בפני רק הצדדים עצמם. התובע הגיש גם, ללא חקירה נגדית, חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו בתחום השיניים (חוות דעת שהוגשה לאחר ארכה שניתנה ולמרות התנגדות הנתבע). לאחר ישיבת ההוכחות ביקש הנתבע לאפשר לו להגיש חוות דעת נגדית מטעמו, ובסופו של דבר הוסכם על הצדדים כי ימונה מומחה רפואי בתחום השיניים כמומחה מוסכם מטעם בית משפט. בהתאם להסכמה זו ולפי הסכמת הצדדים מונה פרופ' בודנר, מומחה בכירורגיית פה ולסת, כמומחה רפואי מטעם בית משפט (חוות דעת במ/1). בחוות דעתו קבע פרופ' בודנר שאכן קיימים נזקים בשיניים אולם אלו לא נגרמו באירוע הנדון. כדבריו: "הצרכים הטיפוליים של התובע הם אמיתיים, אולם אין בינם לבין אירוע התקיפה כל קשר סיבתי" (במ/1).

5.אף לאחר שהוגשה חוות דעת מומחה בית משפט ואף לאחר עדותו של פרופ' בודנר, הצדדים לא הגיעו להבנה, והוגשו סיכומים כאשר כל צד דבק בעמדתו.

6.אקדים ואומר. לאחר שבחנתי את חומר הראיות כולו אני מוצאת לקבל את גרסת התובע ביחס לנסיבות האירוע ומקבלת טענותיו כי הנתבע תקף אותו והנחית בפניו מהלומת אגרוף. עם זאת, בכל הקשור לתוצאות אירוע התקיפה, התובע לא הוכיח כי התקיפה גרמה נזק לשיניו. לאור זאת יש לקבל את התביעה לפיצוי בגין אירוע התקיפה, ככל שהוכחו נזקיה, ויש לדחות את התביעה לפיצוי בגין נזקי השיניים. אפרט מסקנותיי.

גרסת התובע

7.התובע מתאר בתצהירו (ת/1) את קורות הסכסוך רב השנים, לטענתו מקור הסכסוך במחלוקת סביב תשלום דמי וועד בית (סעיפים 5 – 8 לתצהיר). לטענת התובע לאורך שנים רבות נהגו הנתבעים להציק לו ולמשפחתו, לקלל, לחבל ולפגוע ברכושו וברכוש משפחתו. לא אפרט את האירועים כולם, שאינם אלא רקע לאירוע נשוא הדיון, ואביא רק מקצתם. לטענת התובע במהלך השנים הנתבעים רוקנו את המים מדוד המים המוצב בגג הבניין, פגעו באופן מכוון ברכבו ורוקנו בלון גז חדש שרכש. הם גם השליכו לדירתו פסולת, לכלוך, שיירי מזון, חול, מים, ואף שתן שאספו לשם כך. הם גם שפכו חומרים על כבסים שהיו תלויים על חבל הכביסה וגרמו נזקים לבגדים, העלימו מכתבים וחשבונות לתשלום מתיבת הדואר, השחיתו אדניות ועציצים שהוצבו בכניסה לבניין, גרמו לבזבוז מכוון של מים וחשמל כדי להעלות את מונה הצריכה לכלל דיירי הבניין (לדירת הנתבעים היו מונים נפרדים), ועוד ועוד.

לטענת התובע בגין מכלול אירועים אלו הוגשו על ידו פעם אחר פעם תלונות למשטרת ישראל, אך מטעמים שאינם ברורים לו, כל התלונות נסגרו בנימוק שאין הצדקה להמשך חקירה (עותק התלונות והחלטות המשטרה צורפו לתצהיר).

אלו ועוד הם האירועים העומדים ביסוד האירוע נשוא התביעה.

8.וזו גרסת התובע באשר לאירוע נשוא הדיון, אירוע מיום 15.02.13.

התובע טוען שבבניין בו מתגוררים הצדדים היו באותה תקופה מספר מקרים של גניבות, וכדי להילחם בכך הוא תלה בכניסה לבניין שלטים בהם נכתב שבמקום מותקנות מצלמות הבטחה, זאת במטרה להרתיע גנבים. ואולם, התברר שהנתבע תולש את השלטים שנתלו מסיבותיו שלו. התובע החליט לבדוק עם הנתבע מדוע הוא תולש את השלטים, וזה הרקע לעלייתו לדירת הנתבעים, וכך הוא מתאר את אשר אירע:

"עוד לא הספקתי לומר דבר, ומיד נדחפתי בחוזקה על ידי הנתבע 2 לעבר המדרגות. נאחזתי במעקה על מנת שלא ליפול במורד המדרגות, אלא שאז הנתבע 2 תפס אותי בחולצתי ומשך אותי לכיוון דירתו. ניסיתי להתנגד לאחיזתו של הנתבע ואולם אז שחרר הנתבע את אחיזתו בי והכה אותי בעוצמה בפניי. בעודי מדמם ומסוחרר, התחלתי לרדת חזרה לדירתי, ובעודי מתנדנד, הנתבע 2, אשר טרם הגיע אל סיפוקו, דחף אותי מטה במדרגות. בדרך נס הצלחתי לבלום נפילתי, באמצעות ידיי" (סעיף 13 לתצהיר).

9.כתוצאה מהתקיפה התובע נחבל בפניו ופנה מיידית לחדר מיון בבית חולים תל השומר (תמונות פניו הפצועות של התובע צורפו כנספח ח' לתצהיר התובע). התובע נבדק על ידי רופא עיניים ועל ידי רופא אא"ג ונמצא כי הוא סובל מנפיחות והמטומה מתחת לעין השמאלית, יש חתך קטן ושטחי בעפעף התחתון, דימום מהאף ושבר באזור גשר האף. אפו נחבש, הוא שוחרר למנוחה, אושרו לו 4 ימי מחלה, והוא התבקש לבוא לביקורת חוזרת כעבור מספר ימים. לאחר 3 ימים התובע חש כי הוא רואה כתמים בעין השמאלית, הוא שב לחדר המיון, נבדק על ידי רופא עיניים ונמצא כי הוא סובל משבר ארובתי קטן משמאל (תעודות רפואיות צורפו כנספחים ט לתצהיר התובע).