ת"א 49265-06-11 בן עזרא נ' איילון ואח'

תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות-דרכים, תשל"ה-1975.

נתבע 2 החזיק בשני רכבים – ג'יפ ורנו – אך רכש ביטוח חובה אחד אותו העביר מרכב לרכב. בעת שנסע עם התובעת ברנו ארעה תאונה בה נפגעה התובעת. התובעת פנתה לנתבעת 1 וטענה כי ביטחה את הרכב, אך המבטחת דחתה את תביעתה משום שבזמן התאונה הפוליסה הייתה על שם הג'יפ. התובעת והנתבע טוענים כי המבטחת חבה בפיצוי משום שלפני התאונה פנה הנתבע לסוכן הביטוח, שהוא שלוח המבטחת, וביקש ממנו שיעביר את הפוליסה לרנו בו נסעו, אך הסוכן לא פעל לפי הנחיותיו. סוכן הביטוח מכחיש טענה זו, ומכאן המחלוקת.

לאחר שמיעת הראיות מצאתי כי לא הוכח שהרכב בו נסעו היה מבוטח.

הצדדים והתאונה

1. התובעת, ילידת 24/7/79, פקידה בחברת ביטוח.

2. נתבע 2 (אברמי) היה בן זוגה במועד האירועים. כיום אינם בני זוג, אך הם נמצאים בקשר, ואברמי העיד כי התובעת סייעה לו לנסח את תצהירו (חלקים מהתצהירים מנוסחים באופן זהה).

3. ב-17/8/09 נסעו ברכב רנו שבבעלות אברמי וארעה תאונת דרכים. מומחה רפואי (ד"ר לוינקוף) העריך כי לתובעת נכות בשיעור 3.5% בשל מגבלה קלה בעמ"ש מותני.

4. התובעת הגישה תביעה כנגד נתבעת 1 (המבטחת) בטענה כי ביטחה את הרכב בביטוח חובה, וצרפה לתביעתה תעודת ביטוח מ-31/5/09.

    

    

5. המבטחת מודה כי ביטחה את הרנו אך מסבירה שב-2/8/09 –כשבועיים לפני התאונה – הועבר הביטוח לרכב אחר ששייך לאברמי (הג'יפ), ואילו הרנו נותר ללא ביטוח.

6. במהלך בירור התביעה התברר כי אברמי החזיק בשני רכבים – הרנו והג'יפ – אך רכש ביטוח אחד שאותו העביר מרכב לרכב. להלן יפורטו הדברים.