ת"א 49137-10-14 חברת החשמל לישראל בעמ נ' דחלה(המנוח) ואח'

הבקשה

1.ענייננו בבקשות הנתבעים לסילוק התביעה נגדם על הסף, בטענה, כי אין לתובעת זכות להגיש נגדם תביעה, בטרם הוכרזו כיורשים על-פי צו ירושה ו/או צו קיום צוואה. המדובר בעיזבון שטרם חולק, עיזבון אינו אישיות משפטית שניתנת להיתבע.

מדובר במספר בקשות שהוגשו ע"י הנתבעים: בקשת הנתבעים 2, 3 ו- 4 תחת בקשה 14; בקשת הנתבעים 5 ו-6 תחת בקשה 13; בקשת הנתבע 7 תחת בקשה 16; בקשת הנתבעים 8 עד 12 תחת הבקשה 15.

כל הבקשות מעוררות אותן פלוגתאות, ולגביהם הוגשו שתי תגובות, אחת תחת בקשה 17 והשנייה תחת בקשה 22. ראיתי לנכון לדון ולהכריע בכל הבקשות כמקשה אחת.

רקע

2.המדובר בתביעה בגין חוב לחברת החשמל בסך של 409,593 ₪, בצירוף הצמדה וריבית (נכון ליום הגשת התביעה), שנוצר עקב שימוש בלתי חוקי בצריכת החשמל, ואשר בוצע מהמונה שבבעלות ו/או בחזקת המנוח דחלה מחמוד יוסף ז"ל (להלן: "המנוח"), אשר הינו צרכן רשום של התובעת על-פי חוזה מס' 1670691 (להלן: "החוזה").

לאחר שהמנוח נפטר בשנת 2014, הוגשה התביעה נגד הנתבעים 2 עד 7 בהיותם יורשי המנוח (ראה סעיף 4 לכתב התביעה). הנתבעת 8 הינה אשתו של הנתבע 7, הנתבעים 9-12 הינם ילדיהם של הנתבעים 8-7.

לטענת התובעת, צריכת החשמל לא התבטאה במונה, שעל-פי קריאתו נערכו חשבונות צריכת החשמל. כך שחשבונות צריכת החשמל שנשלחו למנוח לא שיקפו את מלוא כמות הצריכה בפועל, ובהתאם המנוח לא חויב ולא שילם עבור אותה כמות צריכה, תוך עשיית עושר ולא במשפט.

דיון והכרעה

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה דינה להתקבל. לא ניתן להגיש את התביעה כפי שהוגשה נגד הנתבעים, בטענה, כי הינם יורשיו הפוטנציאליים של המנוח, בטרם ניתן צו ירושה ו/או צו קיום צוואה למנוח, ומבלי שמונה מנהל עזבון זמני. יתרה מזאת, התובעת לא ביקשה, וממילא לא קיבלה, אישור בית המשפט להגשת התביעה כפי שהוגשה. התביעה הוגשה על סך 409,593 ₪ בגין שימוש לא חוקי ("שב"ח") (נכון למועד הגשתה בשנת 29.10.2014); התביעה אינה מפרטת את חלקם של הנתבעים בעיזבון ולא את שוויו המשוער של העיזבון בהתאם לסעיף 128(א) לחוק הירושה תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה").

4.עיון בכתב התביעה מלמד, כי הגשתה נגד הנתבעים 2 עד 12 באה אך ורק בעקבות פטירת המנוח, שהיה בחייו בעל חוזה צריכת החשמל. וכך ציינה התובעת בסעיף 4 לתביעתה: "במהלך שנת 2014 נפטר הנתבע 1 ולפיכך תביעה זו מוגשת כנגד עזבונו ויורשיו החוקיים הם ילדיו הנתבעים 2-7". אם ציפיתי לראות בתגובת התובעת הבהרות מדוע ניתן לתבוע את הנתבעים 2 עד 12, ללא צו ירושה, ואך ורק בגין חוב שנצבר ע"ש המנוח, לא מצאתי לכך התייחסות. כל שציינה התובעת בתגובתה, הוא שהנתבעים הינם יורשי המנוח הפוטנציאליים על-פי דין והם נתבעים בתור שכאלה. לטענתה, המדובר בתביעה בה הוטל עיקול על ביתו של המנוח במקרקעין הידועים כגוש 16642 חלקה 87, וככל שיינתן פסק דין ימומש מתוך נכסי העזבון.

5.כידוע, עיזבון הוא מסת הנכסים שהותיר אחריו המנוח, הוא אינו אישיות משפטית היכולה לתבוע ו/או להיתבע, וברי כי אין זהות בינו לבין היורשים (ראה בסוגיה רע"א 6590/10 עיזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל נגד מדינת ישראל (28/05/12 ) והפסיקה המאוזכרת שם ; ברע"א 6590/10 עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון (28.5.12) נקבע ע"י כב' הנשיא (כתוארו אז) א' גרוניס ובהסכמת כב' המשנה לנשיאה (כתוארו אז) א' ריבלין וכב' השופט נ' הנדל "... התייחסות אל עיזבון כאל בעל דין היא טעות שכיחה, החוזרת על עצמה.."; גם בבש"א 6844/14 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון מלחם ז"ל (14.11.14) נאמר ע"י כב' הנשיא (דאז) א' גרוניס, גם אם במאמר מוסגר, כי: "ציון העיזבון כבעל דין בהליך נושא הבקשה הוא פגום. זאת, משום שעיזבון אינו אישיות משפטית".

מכאן, הנני קובע כי, התביעה כנגד העיזבון (הנתבע 1) הוגשה שלא כדין, ודינה להימחק על הסף.