ת"א 49107-08-15

לפני בקשה לפטור מאגרת פתיחת הליך בגין הגשת תובענה שעניינה רשלנות רפואית.

על המבקשים להוכיח העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה ואת סיכויי ההליך.

בבקשה לפטור מאגרה נטען כי חובת תשלום האגרה מטילה נטל כבד על המבקשים והוריהם, שמצבם הכלכלי אינו מן המשופרים והם מתמודדים עם מצוקה כלכלית קשה ויומיומית. המבקשים 2-1 בגירים, אך לנוכח מחלתם אינם מסוגלים לעבוד ולהתפרנס ואף אינם מקבלים עוד גמלת ילד נכה ותלויים בהוריהם. בבקשה נטען, כי אין להטיל על ההורים נטל כבד של תשלום אגרה בסך של 42,596 ₪, כאשר העילה היא של קטין. לטענתם, אמנם עם הגשת התביעה משולם סך של 1,208 ₪ אך הסיכון לחיוב במלוא סכום האגרה ימנע אפשרות הגשת התביעה. בשל המצוקה הכלכלית, המבקשים לא מקבלים סיעוד ועזרה לה הם זקוקים. אמם של המבקשים אינה עובדת וההכנסה היחידה של המשפחה היא הכנסתו של האב, בסך של כ- 10,000-9,000 ₪ לחודש. המבקש 3 מקבל קצבה מביטוח לאומי בסך של 2,563 ₪. המבקשים מתגוררים עם הוריהם בשכירות ומשלמים דמי שכירות בסך של 4,000 ₪ לחודש. לאבי המבקשים הלוואות בעסק ובחשבון הפרטי והכנסותיו אינן מכסות ההוצאות. המבקשים אינם נושאים בעלות ההליך המשפטי, ההסכם עימם הוא באחוזים מההישג.

בכל הנוגע לסיכויי התביעה, נטען כי סיכוייה גבוהים כאמור בכתב התביעה וכן בשל העובדה שמדובר בשלושה ילדים החולים באותה המחלה.

לבקשה צורף תצהירו של האב, שם הצהיר, כי הוא עובד כקבלן עצמאי ומשתכר סך של 10,000-9,000 ₪. הוא הצהיר כי לפי הדו"ח, הרווח הנקי עומד על כ- 200,000 ₪, אך לאחר מיסים הסכום החודשי עומד על סך מופחת כאמור. עוד הצהיר שבבעלותו רכב טרנזיט משנת 2002. האב הצהיר עוד, כי יש לו חובות בסך של כ- 60,000 ₪ בעסק ועוד כ- 45,000 הלוואות בחשבון הפרטי. ההוצאות החודשיות עולות על ההכנסות והם אינם מקבלים הנחה בארנונה. האב הצהיר כי אין לו פקדונות, תכניות חסכון, קרנות השתלמות, קופות גמל, או חסכונות מסוג כלשהו.

הנתבעת, קופת חולים כללית לא הגישה תגובתה לבקשה.

היועמ"ש הגיש תגובה לבקשה, בה הוא מתנגד לבקשה לפטור מאגרה, הואיל ואינה עומדת בתנאים שנקבעו בדין ובפסיקה. כן נטען כי יש בידי המבקשים אמצעים כלכליים לתשלום האגרה ולחלופין כי לא עמדו בחובתם להציג תמונה מלאה אודות מצבם הכלכלי. עוד מוסיפה המדינה וטוענת, כי בקשה זו היא אחת מתשע בקשות לפטור מאגרה הנראות כפורמט אחיד וקבוע ללא צירוף מסמכים מתאימים לרבות אי המצאת כתב התביעה למשרדי הפרקליטות ומכתבי התביעה עולה כי מדובר במקרים נטענים דומים. הפרקטיקה שננקטה במסגרת ההליך דנן, הגשת בקשת פטור בנוסח אחיד, אינה מתאימה מקום שבו נדרשת התייחסות פרטנית למבקש.

בתשובה לתגובת המדינה טענו המבקשים, כי המבקשים כולם ללא יכולת השתכרות, נסמכים על משפחתם ואין לחייב קרובי משפחה, שגם להם אין יכולת כלכלית, לשאת במימון האגרה. סיכויי התביעה טובים באשר הנתבעת לא המציאה רשומות רפואיות הנוגעות למעקב הריונה של אם המבקשים.

דיון והכרעה

אומנם, מצבם הכלכלי של המבקשים אינו מן המשופרים, אולם לא שוכנעתי שאין ביכולתם לשאת בתשלום אגרת פתיחת ההליך. המבקשים לא הניחו תשתית ראייתית מספקת לתמיכה בטענותיהם בדבר מצבם הכלכלי הנטען ולא פרשו בפני בית המשפט את התמונה המלאה כנדרש על פי הפסיקה. מתדפיס החשבון שצורף לבקשה עולה כי סכום מסגרות האשראי בחשבון הבנק של האב עומד על סך של 10,000 ₪ וכי החשבון ביתרת חובה בסך של 2,892.18 ₪ בלבד, כלומר, נראה שלאביהם של המבקשים מסגרת אשראי בסך נוסף של כ- 7,000 ₪ שביכולתו לנצל. בנוסף, תדפיס חשבון הבנק מתייחס לתקופה של חודשיים בלבד וגם במהלך תקופה זו נרשמה, למשל, פעולת משיכת מזומן של 13,000 ש"ח מהחשבון ביום 2.8.15 למטרה שלא פורטה.

אב המבקשים לא פירט בתצהירו את כל רכושו ולא צרף תדפיסי כרטיסי אשראי ל-6 החודשים שקדמו להגשת הבקשה. אב המבקשים טען כי הכנסתו החודשית עומדת על סך של כ- 10,000-9,000 ₪, טענה שאינה עולה בקנה אחד עם הכנסה שנתית בסך של 202,277 ₪ ובהתאמה, הכנסה חודשית של 16,856 ₪. בכל הנוגע לטענה בדבר תשלומי מס, לא צורפה אסמכתא על תשלום מקדמות מס או הערכת רו"ח בדבר שיעור המס שישולם. אב המבקשים לא פירט בתצהירו את מלוא הוצאות המשפחה ולא צורף הסכם השכירות.