ת"א 49080-04-15 תיתי(המנוח) ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל

מבוא:

1.ענייננו בתביעה לפיצויים בעקבות הפקעת מקרקעין על פי פקודת הקרקעות, (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות").

העובדות הצריכות לענייננו:

2.המנוח מוחמד סעיד תיתי - (להלן: "המנוח"), היה הבעלים הרשום של כל הזכויות בחלקה 51 בגוש 18987 (להלן – "חלקה 51"), ששטחה הכולל הוא 2,163 מ"ר ומחצית הזכויות בחלקה 97 בגוש 18988, (להלן – "חלקה 97"), ששטחה הכולל הוא 2,130 מ"ר, קרי המנוח היה הבעלים של 1,065 מ"ר מהחלקה 97 – שתי החלקות יקראו להלן - ("החלקות").

3.החלקות הינן מאדמות הכפר בענה הנמצאות בתחום המוניציפאלי של העיר כרמיאל, והן נרשמו על שם המנוח בלשכת רישום המקרקעין.

4.המנוח הלך לעולמו ביום 17.10.1995 וזכויותיו בחלקות עברו עפ"י צו הירושה ליורשיו שהינם התובעים 2-8.

5.אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 25.10.1962, פורסמה בילקוט הפרסומים מס' 968 הודעה על הפקעת החלקות, לפי סעיפים 5 ו- 7 לפקודת הקרקעות, ובעקבות זאת, החלקות נרשמו על שם מדינת ישראל בהתאם לסעיף 19 לפקודת הקרקעות והודעה על כך פורסמה בילקוט הפרסומים מס' 1209 ביום 02.09.1965.

6.הייעוד התכנוני שחל במועד הקובע לפרסום ההפקעה - (שנת 1962), הינו חקלאי לפי הוראות תכנית מנדטורית RP/50/42 (להלן: "התוכנית").

בהתאם לתוכנית, מצויות החלקות ב"אזור חקלאי" - (Agricultural Zone), אם כי יובהר כי בהתאם לתקנון התוכנית, לא יעשה שימוש במקרקעין או בבניין אלא בהתאם לשימושים המפורטים בטבלת השימושים ביחס לאותו אזור בו מצויים המקרקעין או המבנה, כאשר בטבלת השימושים מפורטים השימושים המותרים באזור חקלאי, ביניהם בתי מגורים. כך, שניתן היה לבנות בית מגורים אחד בכל חלקה ששטחה דונם אחד לפחות (כאשר שטח הבית אינו עולה על 180 מ"ר או 15% משטח החלקה), ומכאן שיש להתייחס ליעוד המקרקעין כיעוד המשלב בניה וחקלאות כאמור בע"א 4299/15 אסדי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 8.12.16), (להלן: "הלכת אסדי"), בו נדונה אותה תוכנית מנדטורית.

7.אין מחלוקת גם כי בהתאם לפסק דין חלקי מיום 7.4.16, שנתן תוקף להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים, הנתבעת שילמה לתובעים בשנת 2016 את סכום הפיצוי שאינו שנוי במחלוקת על סך של 163,758 ₪.