א' נ' הכשרה הישוב חברה לביטוח בע''מ

עסקינן בתביעה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לתובעת עקב תאונת דרכים מיום 23.1.12.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בהליך זה בהתאם לסעיף 4(ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975.

התובעת ילידת 7.11.82. כבת 29 בעת התאונה, עקרת בית, נשואה, אם לשניים ונמצאה בשלבי הריון מתקדם.

עקב התאונה אושפזה התובעת במרכז הרפואי העמק בעפולה שם התלוננה על חבלות גב, צוואר וכאבים באזור הבטן ונותרה להשגחה עד לשחרורה ביום 26.1.12 עם המלצה לשבועיים מנוחה.

בהמשך קיים תיעוד רפואי לביקורים נוספים בחדר מיון במרכז הרפואי העמק וכן ביקורים אצל אורטופד ותלונות על כאבי בטן, גב תחתון, צוואר וירך ימין. הומלץ על מנוחה לפרקי זמן נוספים.

לאחר הלידה ביצעה סדרה של 12 טיפולי פיזיוטרפיה במהלך החודשים ספטמבר עד נובמבר 2012.

התובעת נבדקה על ידי מומחה מוסכם על הצדדים, ד"ר יעקב גורדון אשר ערך חוות דעת בעניינה מיום 9.7.15. המומחה מצא כי התובעת סבלה מתסמונת כאבי גב תחתון וסכיאטיקה דו צדדית במשך שנים קודם לתאונה וללא קשר אליה. במצבה זה היו עליות וירידות. התאונה גרמה להחמרה זמנית במצבה אך השפעה זו פגה והתובעת חזרה למצבה הכרוני עובר לתאונה. אמנם, קיימת נכות קלה בשיעור 5% אך זו אינה קשורה לתאונה וממנה סבלה התובעת עקב תחלואיה עובר לתאונה.

לפיכך, המומחה סבור כי לא נגרמה לתובעת נכות כלשהי עקב התאונה. המומחה נחקר ארוכות בנושא מטעם התובעת ועמד על מסקנותיו אלו.

התובעת עותרת לפסיקת פיצוי מקסימלי בגין כאב וסבל, בגין עזרת צד ג' ועבור הוצאות שנגרמו לה בגין הנסיעות לטיפולים הרפואיים ורכישת התרופות, בסך של 24,500 ₪. לשיטתה, אין לנכות את שכר טרחת המומחה מהפיצוי נוכח ההסכמה שגובשה בין הצדדים עובר למינויו.

הנתבעת סבורה כי סכום הפיצוי לתובעת בנסיבות צריך לעמוד על 6,500 ₪ בניכוי שכר טרחת המומחה המוסכם ששולם על ידה בסך 5,000 ₪ ולאור מסקנותיו.

לאחר שעיינתי במכלול המסמכים הרפואיים שהוצגו, בחוות דעתו של המומחה ובחקירתו, ושקלתי את טענות הצדדים אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 12,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד על פי חוק ובתוספת האגרה ששולמה על ידי התובעת עד לשלב זה.