ת"א 48943-12-11 בנק אוצר החייל בעמ נ' חוסיין

לפניי בקשת הנתבע לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

1. התובע ("הבנק") הגיש בשלהי שנת 2011 תביעה כספית נגד הנתבע בטענה כי האחרון לא עמד בפירעון תשלומי הלוואה שניתנו לו. הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן, וזאת באמצעות עורך דין שחתם על הבקשה. בראש הבקשה צוינו כתובתו של עורך הדין ופרטי ההתקשרות עמו. בבקשה לא הכחיש הנתבע את נטילת ההלוואות כמו גם את הפיגור הנטען בתשלומים, שבעטיו עמדה לבנק הזכות להעמדת ההלוואה לפירעון מיידי. טענת הנתבע היתה אך ביחס לשיעורי הריבית שנשאו ההלוואות. בהקשר זה טען כי פקיד הבנק לא הודיע לו על שיעורי הריבית שנזכרו בכתב התביעה – הם שיעורי ריבית הפיגורים – וכי בכך הוטעה.

    

2. ביום 30.6.13 החליט בית המשפט (כבוד הרשם הבכיר ב' שלו) ליתן לנתבע רשות להתגונן וזאת אך ביחס לשאלת שיעורי הריבית בגין ההלוואות.

    

3. בתקופה שלאחר מכן לא התייצב הנתבע למספר פגישות מהו"ת. בשל כך חויב בהוצאות (החלטות מימים 31.10.13 ו- 9.4.14).

    

4. זמן מה לאחר כל אלה הועברה התביעה לטיפולי. דיון בתביעה נקבע ליום 24.11.14 (ראו החלטה מיום 3.6.14 שבה נקבעה מפורשות חובת התייצבות בעלי הדין, וכן הודעה מיום 14.7.14).

    

5. הנתבע לא התייצב לדיון שנקבע. לא יכולה להיות מחלוקת כי הנתבע ידע על מועד הדיון. זאת, משום שיום לפני מועד הדיון הגיש הנתבע בקשת דחייה מחמת מחלה. לבקשה צורף אישור מחלה. בהחלטה מאותו היום נקבע כי הבקשה תידון ככל שתוגש בהתאם לנוהל תוך הבאת עמדת הצד שכנגד ותוך הצגת אסמכתאות מלאות. הנתבע לא פעל להגשת בקשה כאמור. תחת זאת, ואף שבקשת הדחייה לא התקבלה, עשה הנתבע דין לעצמו ולא התייצב לדיון. הוא אף לא טרח לוודא שמי מטעמו – ובכלל זה מי שהוצג כבא כוחו וחתם על בקשתו למתן רשות להתגונן, או כל אדם אחר מטעמו – יתייצב לדיון. במעמד הדיון ביקש בא כוח הבנק ליתן פסק דין על יסוד התביעה. חרף התנהלות הנתבע כאמור, לא ניתן באותו מועד פסק דין נגד הנתבע. תחת זאת, הוטלו על הנתבע הוצאות והדיון נדחה ליום 27.11.14 (פרוטוקול הדיון מיום 24.11.14).