ת"א 48908-02-12 באור השקעות (1995) בע"מ ואח' נ' משה ז"ל ואח',ת"א 3749/08 אי.אר.אי.אס שרותי נדל"ן בישראל בע"מ ואח' נ' עיזבון שפיר משה ז"ל ואח',ת"א 3749/08 אי.אר.אי.אס שרותי נדל"ן בישראל בע"מ ואח' נ' עיזבון שפיר משה ז"ל ואח'

1.עירית ת"א הגישה בקשה לעכב כל חלוקה מתמורת מכר המקרקעין לבעלי הזכויות, וזאת עד לבירור טענותיה בענין זכויותיה במקרקעין. לפי הנטען, נסח הרישום אינו משקף נכונה את מצב הזכויות, ויש לעדכנו בהתאם ל"הפקעות, מתנות וחוזים" שנעשו ברבות השנים.

2.הבקשה הוגשה ללא תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות בה. בבקשתה הפנתה העיריה לחוות דעת שמאית שנערכה בעבר, אך לא צורפה לבקשה.

3.חלק מבעלי הזכויות התנגדו לבקשה (ר' למשל תגובותיהם של עו"ד דולב בשם עזבון משה שפיר; עו"ד באור בשם חב' באור; חב' שותפות האחים ברכט; וכן תגובות משיבים שהוגשו בהודעתו של עו"ד דולב מיום 26.11.2015). הרוכשות ביקשו למנוע עיכוב ברישום זכויותיהן במרשם המקרקעין, והדגישו שרכשו את המתחם כולו כמקשה אחת.

4.כונסי הנכסים הביעו עמדתם כי בנסיבות הענין, נוכח חלוף הזמן המשמעותי ומשום שהעיריה טרם הגישה תביעה כלשהי לאכיפת זכויותיה, אין מקום לשעות לבקשתה.

5.בתגובותיה להתנגדויות, המבקשת מיקדה את דרישתה לסכום של 150,000,000 ₪, וציינה שאינה מבקשת לעכב את חלוקת התמורה מעבר לסכום זה.

6.עיינתי בבקשה ובתגובות. אין בידי לקבל את הבקשה. הטעמים לכך הם אלה:

א.התובענה לפירוק שיתוף במקרקעין הוגשה בינואר 2007. עירית ת"א נרשמה כנתבעת, ולאורך השנים השתתפה בהליך באופן פעיל (ור' לשם דוגמא פרוטוקול דיון מיום 14.7.2010). במהלך כתשע שנות ההתדיינות, ידעה העיריה על המהלך הצפוי של פירוק השיתוף, והיה בכוחה להערך לקראתו.

ב.ככל הנראה, מדובר בשורה של תביעות עתידיות שהעיריה בוחנת להגיש, ולא בתביעה בודדת אחת; שהרי בבקשתה צוין כי מדובר ב"הפקעות, מתנות וחוזים" שנעשו במהלך השנים. מטיבם של הליכים מסוג זה שהם אינם קצרים, ולו משום ריבוי המשתתפים ואופיין של הטענות.

ג.העיריה הגישה בקשה סתמית וגורפת, ללא תמיכה באסמכתאות. אין די באזכור חוות דעת שהוכנה בעבר, שהרי יש לבחון את מידת עדכניותה והרלבנטיות שלה לענין. העיריה אף לא הבחינה בין חלקות שונות, לא הבהירה מי הם בעלי הזכויות הרלבנטיים לבקשתה, וציינה את הסכום של 150 מיליון ₪ על דרך הסתם. לבקשתה לא צורפו ולו טיוטות של תביעות שבכוונתה להגיש.

ד.אין חולק כי העיריה לא הגישה עד כה שום תביעה לאכיפת זכויותיה במקרקעין בבתי המשפט המוסמכים לכך. המבקשת עצמה ציינה בבקשתה, כי בית משפט זה אינו מוסמך לברר את טענותיה לגופן, שהרי מדובר בזכויות במקרקעין ובתקיפת נכונותו של נסח המרשם.

ה.עיכוב הפירוק בשלב זה, לאחר שכבר בוצע מכרז, נכרת הסכם למכר המקרקעין ואף התקבלה התמורה מהרוכשות, צפוי לפגוע יתר על המידה בבעלי הזכויות, הממתינים מזה שנים למימוש זכויותיהם. הוא אף עלול לעכב את מימוש הרישום לפי הסכם המכר, וזאת לאחר שהרוכשות כבר גייסו את התמורה העצומה שנדרשה מהן ושילמוה לקופת הפירוק.

7.בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את הבקשה והיא נדחית.

8.אין בכך כדי למנוע מהעיריה להגיש בקשה חדשה, ככל שתמצא זאת לנכון, בה תפרט ברחל בתך הקטנה:

מהן בדיוק טענותיה ביחס למקרקעין, באילו חלקות מדובר ומי הם בעלי הזכויות המעורבים;

אילו תביעות בדיוק ברצונה להגיש וכנגד מי;

יש לצרף טיוטות של תביעות;

יש להגיש תצהיר בתמיכה לבקשה לאימות העובדות הנטענות בה;