ת"א 48876-05 איי.אי.ג'י,ביטוח זהב בע"מ נ' ש.שחר בע"מ,שירותי שמירה

תביעת שיבוב שיסודה בפריצה שאירעה למחסן מבוטחת התובעת.

רקע עובדתי

1.התובעת ביטחה את חברת גסטטנר ישראל בע"מ ("המבוטחת") בפוליסה לביטוח נזקי רכוש ואובדן רווחים לתאריכים 01.11.02 – 31.10.03 ("הפוליסה"). הפוליסה התייחסה לאתרים שונים ובהם מחסן במושב בן שמן בו אחסנה המבוטחת סחורות ("המחסן"). בלילה שבין יום 11.01.03 – 12.01.03 נפרץ המחסן ונגנבה ממנו סחורה בשווי רב. התובעת שילמה למבוטחת תגמולי ביטוח, ומכאן תביעתה בסך 317,757 ₪ שהוגשה מכוח זכות השיבוב העומדת לה.

2.במועד הפריצה, ולמעשה החל משנת 1997, העניקה הנתבעת למבוטחת שירותי מוקד. מערכת האזעקה לרבות הרכזת ויתר רכיבי המערכת הותקנו במקום על ידי חברה אחרת, ועם ההתקשרות בין המבוטחת לנתבעת, חוברה המערכת הקיימת למוקד הנתבעת (סעיף 2 לתצהיר מנהל במבוטחת, ת/1; חוזה התקשרות נספח א' לתצהיר מנהל הנתבעת, נ/3). אין מחלוקת שבמהלך הפריצה לא הופעלה האזעקה, לטענת התובעת עקב התרשלות הנתבעת והפרת חובות חקוקות על ידה, ולו פעלה האזעקה כנדרש, היתה הפריצה נמנעת.

3.קדמה לפריצה נשוא הדיון פריצה נוספת שאירעה כשבוע ימים קודם לכן, בתאריך 05.01.03. בפריצה הקודמת חובלה מערכת האזעקה אך לא נגנב דבר (סעיפים 7 – 9 לתצהיר ת/1). בעקבות אותה פריצה ועקב חשש כי הפורצים יפעלו פעם נוספת כאשר מיקום רכזת מערכת האזעקה כבר ידוע להם, הוחלט בהתייעצות בין נציגי התובעת לנתבעת להעתיק את הרכזת למקום אחר. וכך, הרכזת הועתקה למשרד המנהל שהוא חדר סגור ונפרד בתוך המחסן (סעיף 13 לתצהיר נ/3), ובמקום בו הותקנה קודם לכן הרכזת, הושארה רכזת דמה לצורך הטעיה (סעיף 6 לתצהיר נ/4).

4. כעבור כשבוע נפרץ המחסן פעם נוספת, וזו הפריצה הנדונה. כאמור, במהלך הפריצה האזעקה לא פעלה, והפריצה התגלתה על ידי שכן שחלף במקום והזעיק את בעל העסק (סעיף 12 לתצהיר ת/1). התובעת הפעילה מומחים שונים ואלו מצאו שהפורצים חדרו מהגג ישירות לתוך חדר המנהל (לשם הועתקה הרכזת) ונטרלו את המערכת, וכך לא הופעלה האזעקה בעת הפריצה. עוד התברר שהמקום אליו הועתקה הרכזת לא היה מוגן בגלאים או בכל אמצעי מיגון אחרים, וכך יכלו הפורצים להתקרב ולנטרל את המערכת מבלי להתגלות (חוות דעת מומחה אזעקות ת/5; חוות דעת שמאי ת/6)

5. בכך הגענו לעיקר המחלוקת בין הצדדים. התובעת טוענת שהעתקת הרכזת למקום שאינו מוגן בגלאים או באמצעים אחרים, הוא מעשה בלתי סביר, רשלני ונוגד הוראות חקוקות, ויש להשית על הנתבעת אחריות בגין מעשיה ומחדליה.

הנתבעת מסכימה שנכון היה להגן על הרכזת באמצעים אלקטרוניים, אך טוענת שהיא ביקשה להתקין במקום גלאים נוספים אך המבוטחת לא שעתה להמלצותיה וסירבה להתקין כל אמצעי מיגון נוספים. לטענתה היא לא הפרה כל חובות חקוקות, ואין לייחס לה אחריות כלשהיא בגין האירוע או תוצאותיו. לחילופין, בהתאם לחוזה בין הצדדים, מוגבלת אחריותה למכפלת דמי המנוי החודשי ב – 60 או מכפלת ערך הרכזת, לפי העניין.

6.מטעם התובעת העידו חמישה עדים: מנהל במבוטחת, מר חיים ברקת ("ברקת") שהגיש שני תצהירי עדות ראשית, תצהיר ותצהיר משלים (ת/1, ת/2); חשב במבוטחת, מר הפטלר שרגא ("הפטלר"); נציגת חברת הביטוח, הגב' רביטל גולנברג – לוי ("נציגת המבטחת"); רו"ח ושמאי מר ירון רומנו שערך חוות דעת מומחה לעניין היקף הנזק שנגרם ("השמאי"); ומומחה למערכות אזעקה, מר אורן פלד, שהגיש חוות דעת מומחה ("מומחה אזעקות").