פלוני נ' אמי ליין בית אופנה בע"מ ואח'

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת עקב נפילתה בחנות בגדים שבבעלות הנתבעת 1.

התובעת, ילידת שנת 1959, ביקרה בחנות "אריסטו שמט" (להלן: החנות) בקיריון בקרית ביאליק. עם כניסתה לחנות ולאחר שצעדה מספר צעדים, נתקלה ברגל של מתקן תצוגה (סטנד) בולט איבדה שיווה משקל והוטחה ארצה על צדה השמאלי.

נתבעת 1 הנה החברה שבבעלותה החנות בה נפגעה התובעת. הנתבעת 2 הנה חברת הביטוח שביטחה את הנתבעת 1 בקרות התאונה.

נוכח הפערים בין חוות דעת הצדדים מינה בימ"ש מומחה אורתופד מטעמו, ד"ר נחום רוזנברג, אשר קבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור משוקלל של 19.25%, המורכבת מנכות בשיעור של 15% בגין הפרעה בתנועות כתף שמאל עד לגובה השכם, ועוד 5% נכות בגין הפרעה בשורש כף יד שמאל.

משלא הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט נקבע התיק לשמיעת ראיות.

בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 27.11.25, העידו מטעם התביעה התובעת ומומחה בטיחות מטעמה מ"ר בן עזרא. כאן המקום לציין כי ביתה של התובעת שנכחה איתה באירוע הלכה לעולמה בטרם ההליך כמו כן מומחה בטיחות מטעם התובעת מר אילן לביא לאחר שהגיש את חוות דעתו נפטר בטרם נחקר על חוות דעתו ותחתיו מונה מר בן עזרא.

מטעם הנתבעת העידו הגב' דלית חט'ב, מנהלת החנות, הגב' דינה אביטל עובדת בחנות וכן העיד מומחה בטיחות מטעמה מר סלים סעדי.

טענות הצדדים:

טענות התובעת:

לטענת התובעת הנתבעת הפרה חובות זהירות מושגית וקונקרטית בכך שבמועד התאונה החנות היתה צפופה מאוד והמעברים בין הסטנדים לא אפשרו מעבר נוח. אלו הם הגורמים לנפילתה ולפציעתה.

עוד טוענת התובעת, כי הנתבעת הפרה חובת זהירות עת לא התריעה בפני באי החנות בדבר הסכנה העומדת בדרכם בשל רגלי הסטנדים, וכן באי שמירה על מרווחים גדולים דיים בין הסטנדים.

התובעת טוענת, כי רגלי הסטנד בלטו ממפלס הרצפה והיוו מפגע של ממש. זאת ועוד - הסטנד, הבגדים התלויים עליו והרצפה היו כולם באותו הצבע כך שלא ניתן בנסיבות המקרה להבחין במפגע.

התובעת טוענת, כי בעדויות העדות מטעם הנתבעת עלו סתירות מהותיות ביחס לאפשרות לעבור ולהתקרב לסטנד המעורב. סתירות אלה יש בהן ללמד על מהימנות העדות.

לעניין האשם התורם טוענת התובעת להעדר אשם תורם מצידה זאת כיוון שמדובר במפגע "נסתר" שלתובעת לא היתה כל שליטה לצפות את קיומו. עוד טוענת התובעת שכל מבוקשה היה פעולה בסיסית ויום יומית של רכישת בגדים בחנות. התובעת פעלה כאדם סביר ותוך אחריות זהירה בנסיבות אלה אין להטיל עליה אשם תורם.

טענות הנתבעת:

דין התביעה להידחות זאת כיוון שאין מדובר במפגע. המדובר בסטנד סטנדרטי הקיים בכל חנות בגדים.

התובעת כלל לא צעדה בין המעברים אלא "נדחפה" בין סטנד לשולחן במקום שבכלל לא היה מיועד למעבר. התובעת לא נתקלה במתקן אגב הליכתה אלא הלכה לתוכו.

עוד טוענת הנתבעת, כי אין כל ראייה שניתן לבסס עליה את העילה. גרסת התובעת הינה עדות יחידה של בעל דין. התובעת יכלה להביא עדים נוספים או לחלופין את מצלמות האבטחה על מנת לבחון את האירוע. אין תמונות של המתקן מזמן אמת ואין התייחסות למיקום המדויק של הנפילה.