ת"א 48810-11-13 מזרחי נ' נקש ואח'

הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף או לעיכוב הליכים מחמת עניין תלוי ועומד.

לטענתם, ביום 14.1.10 נחתם הסכם פשרה בו הסכימו הצדדים לוותר על כל טענותיהם, אחד כלפי השני, בגין חובות עבר, מה שמונע מהתובע לתבוע אותם שוב. בכל מקרה, לטענתו, חלק מהסעדים כבר נתבעו בתיק אזרחי 175106 כך שלא ניתן לתבוע אותם שוב. לחילופין, כיוון שמתקיימים שני הליכים בבית משפט זה ובבית משפט המחוזי יש לעכב את ההליכים כאן.

טוען הנתבע שהתובע ואחיו מנהלים נגדו ונגד חברה בבעלותו מערכת של הליכים משפטיים כמפורט בכתב ההגנה, במסגרתה הגיש התובע נגד הנתבע תביעה לגבי הסכם הלוואה מיום 18.12.07 וביום 14.1.10 נחתם הסכם הפשרה. לדבריו, התובע הפר את הוראות ההסכם פתחו מחדש את הסכסוך בדיון שמתנהל אצל כב' השופט טמיר, שם קבע כב' השופט טמיר שהתובעים שם (מזרחי) פעלו לא בתום לב עם הגשת השיקים להוצאה לפועל. הסכם הפשרה מונע מהצדדים להגיש תביעה בגין מחלוקות עבר כמפורט בסעיפים15 22 ו 23, 42, ו – 41 להסכם.

טוען הנתבע, כי גם התביעה דנן מבוססת על הסכם ההלוואה ועל סכומים מופרכים ומוכחשים שלטענת התובע ניתנו באותה הלוואה, כאשר כתב הסילוק בהסכם הפשרה קובע את ההוראות המורות על קיום ההסכם ועתה מפר אותו התובע שוב.

טוען הנתבע שבתביעה דנן ארבעה רכיבים:

א.הלוואה על 400,000 ₪ שעל פי סעיף 28 כתב התביעה מועדו 1.9.06, דהיינו זמן רב לפני

שנחתם הסכם הפשרה, וחלה עליו ההתחייבות שלא לתבוע, מה עוד שרכיב זה כבר נכלל בתביעת

ההלוואה הקודמת. משכך, קיימת מניעות לעתור לסעד זה שוב. בנוסף טוען הנתבע שהמשיב מנוע

לתבוע את הריבית ההסכמית ואינו יכול לפצל את הסעד כשמדובר בכפל פיצול. לטענת המשיב הוא

ביטל את ההסכם ב 13.4.09 והוא לא יכול לתבוע הסכמות שהיו בו מרגע ביטולו.

ב.התביעה על ריבית בטוחה בשיעור 10%. טוען הנתבע שקיימת מניעות מכוח הסכם הפשרה,

שהמשיב כבר תבע רכיב זה בתביעה הראשונה.

ג.מחצית קרן הבטוחה, ברכיב זה תובע המשיב מחצית מקרן הבטוחה שהעמיד וריבית עליה.

הנתבע טוען מניעות ולכך, שרכיב זה כבר נקבע בתביעת ההלוואה ולהעדר עילה כי אין בהסכם