ת"א 48778-07-14 ע' (המנוח) ואח' נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ ואח'

לפני בקשה למתן פסק דין נגד הנתבעים בהעדר כתב הגנה מטעמם.

כתב התביעה הומצא לנתבעת מס' 1 ביום 17.9.2014 כפי שעולה מאישור הדואר הרשום ומכתבה של הנתבעת מס' 1, שצורפו לבקשה למתן פסק דין בהעדר. על כן, זכאים התובעים לקבל פסק דין בהעדר הגנה נגד הנתבעת מס' 1. ברם, לא הוצג אישור מסירה המעיד על מסירת כתב התביעה וההזמנה לדין לנתבע מס' 2 ואף לא נטען בגוף הבקשה כי מסמכים אלה הומצאו לידי הנתבע מס' 2. על כן, הבקשה למתן פסק דין נגד הנתבע מס' 2 דינה להידחות.

מאחר שמדובר בתביעה בגין נזק גוף הנתון להערכה ושומה על ידי בית המשפט, נדרשו התובעים בהחלטה מיום 9.12.2014 לצרף תצהיר לאימות הנזקים הנטענים על ידם. ביום 28.12.2014 הוגשה בקשה חוזרת למתן פסק דין בהעדר הגנה אליה צורף תצהיר לאימות הנזקים. בהחלטה שניתנה על ידי ביום 30.12.2014 קבעתי, כי "בתצהיר שצורף לבקשה לא פורטו העובדות, הנתונים והאסמכתאות, הדרושים לשם אימות ראשי הנזק הנטענים בבקשה", כי "אין די בפירוט טענות משפטיות בגוף התצהיר ובעריכת חישובים כאלה ואחרים", כי "על התובעים להציג נתונים עובדתיים שעל בסיסם ניתן לקבוע את גובה הנזק שנגרם", וכי בהיעדר תצהיר כאמור לא ניתן לתת פסק דין בהעדר.

כעת הוגשה בקשה נוספת למתן פסק דין בצירוף תצהיר מפורט יחסים, אם כי לא צורפו אסמכתאות כלשהן התומכות בנטען בתצהיר. יתרה מכך, מעיון בתצהיר שצורף לבקשה האחרונה עולה, כי הנזקים שנטענו על ידי התובעים בבקשות הקודמות למתן פסק דין הן טענות מוגזמות ביותר שאינן עומדות ביחס סביר לנזק שנגרם בפועל. כך למשל, בבקשות הקודמות נטען, כי יש לחשב את הנזק על בסיס השכר הממוצע במשק. מהאמור בתצהיר שצורף לבקשה האחרונה עולה, כי לטענה זו אין כל בסיס עובדתי או משפטי שכן המנוחה לא עבדה עובר לאירוע התאונה, כי היא סבלה מנכות כללית שזיכתה אותה בקצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח הלאומי, וכי הגמלה שהמוסד לביטוח הלאומי שילם לה עמדה על סך 2,714 ש"ח.

זאת ועוד, בתצהיר שצורף לבקשה השנייה למתן פסק דין בהעדר הגנה נטען להוצאות קבורה ואבל בסך 50,000 ₪ בעוד שבתצהיר השני סכום זה צומצם לסך של 35,000 ₪. בתצהיר השני נטען לנזק בגין אובדן שירותי בת בסכום של 300,000 ₪ עד 400,000, מבלי שהתובעים פירטו כיצד הגיעו לסכום זה, באילו עבודות הייתה המנוחה עוזרת להם, כיצד עם נכותה הכללית היא הייתה יכולה לסייע להם.... ועוד. יתרה מכך, בתצהיר שצורף לבקשה האחרונה נטען, כי לולא התאונה ובהגיע המנוחה לגיל 65 היא הייתה זכאית לקבל קצבת נכות כללית או קצבת זקנה לפי הגבוה מבין השתיים. גם טענה זו אינה נכונה ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הביטוח הלאומי. גם הטענה שיש לערוך את חישוב הפיצוי בהתאם לשיטת הידות על אף שמדובר בתובעת רווקה שחיה בגפה ולא הותירה אחריה תלויים, היא טענה חסרת בסיס שאינה תואמת את ההלכה הפסוקה.

כפי שניתן להיווכח, התובעים מנסים לנפח את הנזק באופן בלתי סביר ולטעון לנזקים שאין להם אחיזה במציאות תוך ניצול העובדה שלא הוגש על ידי הנתבעים כתב הגנה. התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב ומהווה, לכאורה, שימוש לרעה בהליכי משפט. גם כאשר מוגשת בקשה למתן פסק דין בהעדר, מוטלת על בעל הדין חובה כלפי בית המשפט להציג נתונים עובדתיים נכונים ואין הוא יכול להפריח לאוויר טענות חסרות בסיס במטרה לזכות בפיצוי מוגדל שאינו מגיע לו.

על סמך הנטען בתצהיר שצורף לבקשה האחרונה למתן פסק דין, הנני מעריך את הנזקים שנגרמו למנוחה ולתובעים עקב התאונה כדלקמן:

א.נזק לא ממנוי44,750 ₪

ב.הפסד בשני האבודות בעבר5,800₪

ג.הפסד בשני האבודות בעתיד205,000₪