לסרי נ' השבוע באשדוד בע"מ ואח'

1.בפני תביעה לפי סעיפים 1-2 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 בהתייחס ל-3 פרסומים, שבינם לבין עצמם קיים חוט מקשר. הפרסום הראשון בסדר הכרונולוגי ועל פי התביעה הוא פרסום של כתבה מיום 12.10.11 במקומון: "השבוע באשדוד" (להלן: "השבוע באשדוד" או "המקומון"). הנתבעת מס' 1 היא הבעלים והמו"ל. העורך הראשי - האחראי הוא הנתבע מס' 2. הכתב, הנתבע מס' 3. היועץ המשפטי, הנתבע מס' 4, בנו של הנתבע מס' 2. הפרסום השני הוא דברים שאמר הנתבע 2 בשידור חי ביום 28.02.12 בתחנת הרדיו "רדיו דרום" בהמשך לדברי התובע וזאת בהמשך לחקירת התובע כעד בתביעה של צד שלישי לגבי הנתבע מס' 1. הפרסום השלישי הוא דברים שאמר הנתבע מס' 4 בשידור חי ביום 24.04.12 ב"רדיו דרום" בהמשך לדיון מקדמי בתביעה של הנתבע מס' 2 נגד התובע ועיריית אשדוד. השידור התקיים בין הדיון לבין מתן ההחלטה שניתנה לאחר השידור בסוגיה מקדמית של דחיה על הסף. דבריו הם המשך לדברי בא כוח התובע בשידור גם בתיק האמור ובתיק זה. להשלמה, ההליכים נגד הנתבע מס' 3 עוכבו לאחר שהוכרז פשוט רגל (החלטה מיום 09.07.15).

הרקע

2.כל הפרסומים קשורים לסכסוך בין התובע לנתבע מס' 2, שהחל בתוך פרק זמן קצר יחסית לאחר שד"ר לסרי זכה בבחירות לראשות עיריית אשדוד בחודש נובמבר 2008 . לגרסת התובע הסיקור שלו מצד הנתבעים 1-2 עבר מאוהד למבקר באופן לא הוגן וראוי ממטרות זרות.

הנתבעים 1-2 ו- 4 חלקו על תובנה זו והעידו גם ראש העיר קודם, אינג' צבי צילקר. אצטט מפי ראש העיר אינג' צבי צילקר בהתייחס לסגנון הביקורת של מנחם גלילי והמקומון "השבוע באשדוד". בין היתר הוא אמר שגם הוא לא הבין את הסגנון והוא הוסיף: "הרי לא רק תקף אותי, תקף חברי מועצה" (עמ' 97 לפרוטוקול, מול שורות 19-20, מוצג ת/1).

אוסיף כי הסכסוך, הועלה בהתדיינויות השונות ובכלל זה בחקירות נגדיות גם כשהסכסוך המתברר אינו ממהות עילת התביעה באותו תיק (מוצגים ת/1 ונ/1, וכן פרוטוקול הדיון מיום 26/2/12 , ת.א. 407/09 בית המשפט השלום ק"ג). הפרסום השני הוא בהמשך לחקירת ד"ר לסרי כעד מטעם התובע בתיק שנשמע בפני כב' השופט איל באומגרט בתביעת הלוי נגד הנתבעים 1-2 בתיק זה (ת.א. 407/09 בית המשפט השלום ק"ג). תוכן עדותו של התובע כעד מעמ' 75 לא הייתה רלבנטית לתיק. הפרסום השלישי הוא בהמשך לחקירת התובע ומנחם גלילי בדיון המקדמי בפני כב' השופט כפכפי (ת.א. , 1209-08-11 , בית המשפט השלום אשקלון ) . החוט המקשר הוא שהדיון בתיקים השונים אינו מוגבל רק לאותו תיק.

מהות הסכסוך

3.הסכסוך במילים ספורות הוא בהקשר לאופי הסיקור העיתונאי של מנחם גלילי- עורך ראשי והמקומון "השבוע באשדוד" את ראש העיר של אשדוד. ד"ר לסרי העיד על ביקורת קשה ועל פני הדברים לא ראויה. בניו של מנחם גלילי , הנתבע מס' 4, עו"ד שרון גלילי, והבן נאור גלילי הציפו את הבעייתיות של ראש העיר החדש המתקשה להפריד בין הפרטי והציבורי. גם ראש העיר אינג' צבי צילקר העיד על כתיבה וביקורת קשה כנגדו כראש עיר כ- 33 שנים, אשר גם הביאה במספר מקרים לתביעת לשון הרע. אך גם הדגיש את הצורך להפריד בין החיים האישיים לפוליטיקה :

"יש מנחם גלילי שהוא עורך עיתון קשה ויש משפחה שהכרתי אותה, בתור בנאדם בעל משפחה מוזמן לכל האירועים, אשתי חברה של אשתו. כל אירוע שהוזמנתי באתי בכבוד רב. אני הפרדתי בין הדברים, ידעתי להפריד. " וכן : : "אני הפרדתי בין הדברים, ידעתי להפריד. אם פוליטיקה אתה לא מפריד אתה יכול להשתגע. לכן רק 3 תביעות ב- 33 שנים. " (עמ' 97 ת.א. 20551-08-13 ).

מנחם גלילי נלחם על הזכות להיות עיתונאי חוקר המבקר קשות במקום שצריך ללא כחל וסרק. בניו העידו כי אין תכלית לצפות מהם לשנות את אביהם. מנחם גלילי העיד כי הוא לעולם לא דרש משהו לבניו או בשביל עצמו. אינג' צילקר העיד כי גם הוא "סבל מנחת כתיבתו של מנחם גלילי" ותבע אותו ותיקן אותו, והסתכסך עמו, אך הוא לא ראה בכתיבה של מנחם גלילי קרדום לחפור בו כדי להשיג הישגים לעצמו או לבניו (סעיף 5 לתצהירו בעדות ראשית). הכלי של העיתונאי, ומנחם גלילי הוא עיתונאי עם ותק של כ- 45 שנים, הוא יכולת הביטוי שלו. גם לשון מושחזת וביקורת קשה צריכה להיות מבוססת ובשפה מדויקת. כנגד, מטעמים שלא הוכחו, הופסק משלוח של פרסומים למקומון ולא הוכח למה. מדובר בפגיעה כלכלית. הנושא הוסדר תוך כדי הדיון ונודע לבית המשפט ערב ישיבת ההוכחות , ביום 28/9/16 (בקשה מס' 60).

4.הסכסוך, לגרסת התובע, הוא כי המקומון מפרסם נגדו ביקורת לא הוגנת, לא מוצדקת, לא מאוזנת כדי לסחוט ממנו תפקידים לבנים של מנחם גלילי. התובע מצביע על כך שעד לבחירתו וגם אח"כ עד לשנת 2010 , מועד המכרז למנכ"ל החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ (להלן: "חפ"א" ) בו התמודד בנו של מנחם גלילי, נאור גלילי, והפסיד, הוא זכה לביקורות מאוזנות וגם טובות ואוהדות מהמקומון. הדברים התהפכו כשנאור גלילי הפסיד במכרז למנכ"ל חפ"א. הנתבעים 1-2, ו- 4 חלקו על כך. הנתבע מס' 3 לא הגיע לדיונים ולא העיד.

  מנחם גלילי חולק על הטענה כי הכתיבה שלו נועדה להשגת מטרה אישית/ משפחתית. הנתבעים העידו גם את ראש העיר לשעבר, אינג' צבי צילקר. כמו כן הוגש תצהיר עדות ראשית של ראש העיר אריה אזולאי . גם הם העידו כי זכו לביקורות נוקבות שלפעמים הגיעו להגשת תביעות דיבה. אך הם לא טענו שהכתיבה נועדה להשיג משהו אישי/משפחתי לבני משפחת גלילי. מנחם גלילי לא חלק כי היה שינוי בסיקור ובביקורת של ה"שבוע באשדוד" . לגרסתו השינוי בסיקור בא לאור התנהלות ראש העיר בתפקידו הציבורי. שני הצדדים צירפו כתבות מהמקומון ובנושא נשוא הפרסום הראשון הנתבעים גם צירפו פרסומים של עיתונים עם תפוצה ארצית.

העניין האישי – תשתית ראייתית

5.גרסת התובע בהתדיינויות שונות היא שהוא לא יזם מתן ג'ובים למי מבניו של מנחם גלילי. גרסתו, שנאמרה גם בהתדיינויות אחרות, הייתה שהבנים פנו אליו לקבלת תפקידים/תיקים ובכלל זה כשפורסם המכרז למנכ"ל חפ"א (מוצג נ/1, לדוגמא). ד"ר לסרי לא שלל פניות לראש העיר לכשעצמם (מוצג נ/1 , עמ' 142 – 143 לפרוטוקול, ת.א. 20551-08-13). לדבריו הפסול הוא תגובה עיתונאית לחוסר הצלחה של מי מהבנים. מנחם גלילי שלל את גרסת התובע. הנתבע מס' 4 ונאור גלילי טענו שהם קיבלו הצעות יזומות מראש העיר כדי שישפיעו על אביהם והטון במקומון בהתייחס לראש העיר. השינוי בסיקור הוצף בראיות התובע במאמרים של המקומון בתקופות שונות.