ת"א 48572-05-13 קפון נ' אלדר ואח'

בפניי תביעה כספית על סך 114,897 ₪.

להלן יפורטו טענות התובע:

1. אם התובע, גב' רגינה קפון ז"ל (להלן: "רגינה ז"ל") השכירה לנתבעות חלק ממבנה בקומת קרקע, אשר נמצאת בשד' משה גושן 43 קריית מוצקין (להלן: "המושכר"), לצרכי עסק של חנות בגדים. לאחר פטירתה הפך התובע, בנה והיורש שלה, למשכיר. התובע, עו"ד במקצועו, טיפל עבור אימו בכל ענייני ההסכם מול הנתבעות.

2. הסכם השכירות בין רגינה ז"ל לבין הנתבעות נחתם ביום 24.01.10. בהסכם נקבע, כי הנתבעות שוכרות את המושכר לשם הקמת עסק למכירת בגדי אופנה מיום 15.02.10 עד ליום 14.02.11.

3. בהתאם לקבוע בסעיף 8 להסכם, הנתבעות מימשו את האופציה לשכור את המושכר לתקופה נוספת של שנה- מיום 15.02.11 ועד 14.02.12.

4. בהתאם לקבוע בסעיף 8.4 להסכם, הנתבעות מימשו את האופציה לשכור את המושכר לתקופה נוספת של שנתיים - מיום 15.02.12 ועד 14.02.14.

5. עוד נקבע בהסכם, כי החל מיום 15.02.12 דמי השכירות יעמדו על סך של 10,000 ₪ צמודים למדד.

6. לטענת התובע, הנתבעות זכו ליחס הוגן ממנו, כאשר מידי פעם הן לא שילמו את התשלומים במועדם, והוא מנגד נקט בגישה סלחנית ולא מנע מהן להמשיך בשכירות ולממש את האופציה, כפי שביקשו וחפצו. לראייה צירף התובע מכתב הנתבעות מיום 27.06.12, בעקבות מקרה של אי ביצוע תשלום דמי שכירות במשך 3 חודשים עקב שיקים שחזרו, אשר בו מבטאות הנתבעות ביוזמתן את היחס ההוגן שזכו לקבל לאורך השנים מהתובע.

7. ביום 22.11.12 הודיעו הנתבעות, כי בכוונתן לסיים את שהותן במושכר ביום 22.02.13. בד בבד עם שליחת מכתב זה, שוב עיכבו הנתבעות תשלום שכר דירה, ולאור דרישה חד-משמעית של התובע לקבל את התשלום, שלחו הנתבעות מכתב נוסף מיום 26.11.12 ובו רצונן לעזוב את המושכר.