ת"א 48463-03-16 רהב נ' גלעדי

1.ביום 22.3.2016 הגיש המשיב נגד המבקש תביעה בסך 1,062,050 ₪ בעקבות הפרת הסכם, ובה הגרסה העובדתית הבאה: ביום 7.12.2012 רכשו הצדדים מגרש בקרית טבעון וחתמו על הסכם שיתוף וחלוקה במקרקעין; הצדדים הסכימו לשפץ ולמכור את יחידת הדיור הבנויה במגרש, ומהתמורה שתתקבל לבנות עוד שתי יחידות דיור – אחת לכל אחד מהם; המשיב הסכים לשלם עבור דירתו ללא קשר להתקדמות הבניה ובכך מימן את חלקו של המבקש בעסקה. הצדדים שיפצו ומכרו את יחידת הדיור הקיימת, והתמורה בסך 2.3 מיליון הועברה אל המבקש; המבקש החל לבנות את ביתו של המשיב כפי שסוכם, אולם בשלב מסוים הפסיק להתקדם בבניה, בניגוד להסכם. הודגש כי המשיב נתן במבקש אמון מלא, לא חתם עמו על הסכמים בכתב ולא קיבל ממנו קבלות על תשלומים; במהלך תקופת הבניה שילם המשיב למבקש 2,478,500 ₪ במועדים שונים. נוכח אי השלמת בניית ביתו, נקלע המשיב לקשיים כלכליים ונאלץ למכור את הבית במצבו במחיר מופחת, באופן שנגרם לו נזק ישיר בסך 962,050 ₪; עוד צוין כי המבקש השקיע בבניית דירת המשיב 600,000 ₪ בלבד, כאשר את היתרה בסך 1,523,000 ₪ הוא נטל לכיסו.

2.לטענת המבקש, יש למחוק את התביעה על הסף עקב היעדר עילת תביעה וחוסר יריבות. הוא טען כי אין בסיס משפטי לטענות שהועלו בכתב התביעה, אשר נשען על תשתית עובדתית לא נכונה, והדגיש כי לא צורפה ראיה הקושרת את המבקש לטענות המשיב בנוגע להתחייבותו כלפיו, וכי המבקש אינו חתום על מסמך המקים חובה כלפי המשיב.

3.בתשובה לבקשה טען המשיב כי יש לדחותה מהטעמים הבאים: הבקשה לא הוגשה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) וללא תצהיר מפורט; טענות המבקש לגבי התשתית העובדתית צריכות להתברר במהלך המשפט, אם המשיב יוכיח את גרסתו העובדתית, הוא יהיה זכאי לסעד שתבע; קיים מסמך בחתימת המבקש המאשר קבלת הלוואה מהמשיב בסכום 2,123,500 ₪ לצורך פרויקט בתחום הבניה.

4.בתקנה 100 לתקנות נקבע כי בית משפט רשאי בכל עת למחוק תובענה על יסוד מספר נימוקים, שאחד מהם הינו כי אין כתב התביעה מראה עילת תביעה. בענייננו, נטען למעשה על-ידי המבקשת להיעדר יריבות, שהינו מקרה פרטי של היעדר עילת תביעה. המבחן לקיומה של עילת תביעה לעניין תקנה זו הינו באם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעה, יהא זכאי לקבל את הסעד המבוקש על-ידו. יחד עם זאת, הסעד של סילוק על הסף הינו סעד קיצוני וקשה, ושמור למקרים נדירים בלבד. (ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח בע"מ, פ"ד ה 1585, 1591 (1951); רע"א 9801/05 עזבון הראל נ' לאומי פיא חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ (פורסם בנבו, 26.2.2006); רע"א 6992/14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' קיבוץ אושה, (פורסם בנבו, 29.12.2014); ע"א 7547/99 מכבי שירות בריאות נגד דובק בע"מ (פורסם בנבו, 13.7.2011); ע"א 194/87 סאלח נגד רשות הפיתוח פ"ד מד(2) 185, 187 (1990); רע"א 1383/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (פורסם בנבו, 14.4.2010).

5.כאמור, ההלכה הינה כי בכתב התביעה אין המשיב נדרש להוכיח את נכונות טענותיו, ורק אם הוא יצליח להוכיחן במהלך בירור התובענה, הוא יהא זכאי לסעד המבוקש. בכתב התביעה נטען למעשה כי המבקש לא עמד בהסכם בין הצדדים וצורפו לו מסמכים. קיימת, איפוא, לכאורה עילה חוזית, ואין נדרשת הוכחתה בגוף כתב התביעה. כיוון שברור טענות עובדתיות מקומן להתברר במהלך המשפט, אין מקום בשלב זה לקבל את הבקשה.

6.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה, ומחייב את המבקש לשלם למשיב הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ז, 03 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.