פלוני נ' נדים כמאל ובניו בע"מ ואח'

מכונאי של ציוד ורכב כבד נפגע באצבעותיו בגין צינור גריז שהתפוצץ.

היש אחראים לנזקו?

היש לייחס לו אשם תורם?

ומה שיעור נכותו התפקודית?

בכך, בין השאר, נעסוק בפסק דין זה.

העובדות הרלוונטיות לאירוע התאונה

1. ביום 17.7.13 נשלח התובע על ידי הנתבעת 1, מעסיקתו, (להלן: "המעביד"), לגרז כלים שבבעלות הנתבעת. פעולת הגרוז והתאונה מתוארים על ידי התובע באופן הבא:

   "הגרוז מתבצע באמצעות אקדח גרוז שמחובר עם צינור לקומפרסור אוויר. הקומפרסור נותן אוויר בלחץ קבוע עד 10 בר לתוך מיכל גריז. למיכל מחובר צינור גומי שבקצהו אקדח הגריז. לאקדח מחובר צינור גומי נוסף באורך של כ – 20 ס"מ עם פיה שדרכה מבוצע הגירוז בבוכנות הרכב. לחץ האוויר שהקומפרסור מוציא הוא קבוע ולא משתנה וללא צורך בכיוון כלשהו. כמובן שכל ציוד הגרוז והקומפרסור שייך למעביד.

   בסמוך לתאונה, בשעות הצהריים, לקחתי את הצינור חיברתי אותו למיכל הגרוז, הפעלתי את הקומפרסור והתחלתי לגרז את בוכנות המשאית.

   עבדתי כשעה, ואז התפוצץ הצינור 20 ס"מ שמחובר לאקדח. ראיתי שנוצר חור בגומי ודרכו יצא גריז, לא נפגעתי. ניגשתי לרכב העבודה שלי, לקחתי צינור נוסף (כל הצינורות והכלים היו שייכים למעסיק ונרכשו על ידו) חיברתי לאקדח והמשכתי לגרז. כעבור מספר דקות שוב התפוצץ הצינור והפעם הגריז חדר לי לכף היד.

   שטפתי את היד והמנכ"ל של החברה בשם כמאל ראה את האצבע, סיפרתי לו מה קרה אבל אמר לי להמשיך לעבוד כי זה לא נורא. אני בכל זאת נסעתי ישר לבית החולים "הלל יפה". מנהל העבודה אנואר לא היה באתר".

   (ראו סע' 7-6 לתצהיר התובע).