א.ב. פיסגה שיווק בע"מ נ' חסקלוביץ ואח'

בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק דין אשר ניתן על ידי ביום 29.1.17, ואשר ניתן לאחר שלא הגישה סיכומיה בהליך. בפסק הדין התקבלה תביעתה של המשיבה נגד המבקשת, על סך של כ-328 אלף ₪.

1.הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 19.2.17. ביום 1.3.17 הגישה המבקשת אף בקשה לעיכוב הליכים עד ל"מיצוי הדיון בבקשה לביטול פס"ד". המדובר בבקשה שלא נתמכה בתצהיר. בבקשה נכללה טענה עובדתית, שלפיה אם יינקטו הליכי הוצל"פ כנגד המבקש, הדבר יהיה כרוך ב"מכירת חלק מבית מגורי המבקשת". עיקר הבקשה מוקדש לשאלת המתווה הדיוני של עיכוב ביצוע של פסק דין שניתן במעמד צד אחד (בהיעדר סיכומי המבקשת), להבדיל מעיכוב ביצוע פסק דין עד להכרעה בערעור, אף שלא הוצגה שתדגים את ההבדל הנטען.

2.כיוון שהכרעה בבקשת הביטול אינה אמורה להיות רחוקה, ביקשתי לבחון עם המשיבה האם תתנגד לבקשה. אם לא תתנגד, אין קושי וההחלטה תעוכב. אולם המשיבה התנגדה, וזו זכותה כמובן. המשיבה עמדה על היעדרו של תצהיר ועל קשיים שהיא צופה בקבלת הבקשה לביטול. אפשרתי למבקשת להגיב, עד יום 16.3.17 אך היא לא הגיבה, גם נכון למועד כתיבת החלטה זו.

3.מבחינת המתווה הדיוני, לא מצאתי כי דינה של ההחלטה בשאלת עיכוב הביצוע שונה מבכל החלטה דומה אחרת: המדובר בעקרון גורף החל במגוון ההקשרים הדיוניים. עיכוב ביצוע של פסק דין, כמו גם של החלטות אחרת, מטרתו שימור המצב הקיים, כל אימת שקיים חשש שמא לא ניתן יהיה לממש את ההכרעה הסופית, קרי להשיב את המצב לקדמותו (ראו: ר"ע 553/85 קיפר נ' דה-מדינה, פ"ד לט(3) 637 (1985)). בחינתו של שיקול זה נעשית תוך בחינת מאזן הנוחות של הצדדים שניהם (המבקש, אם לא יעוכב הביצוע וההחלטה תבוטל, והמשיב, אם יעוכב הביצוע שלא לצורך). יש לבחון כמובן את סיכויי הצלחתו של מבקש העיכוב להצליח בהליך העיקרי (כאן: ביטול פסק הדין, שניתן בהיעדר סיכומים). שני שיקולים אלו ישוקללו כידוע כ"מקבילית כוחות", במובן זה שחוזקו של האחד יכול לפצות על חולשתו של האחר (ע"א 7882/14 אהרון נ' עובדיה (27.11.14)).

4.בעניינינו לא ארחיב בשאלת סיכויי הצלחתו של ההליך העיקרי, שהוא ביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד שכן הכרעה צפויה לגוף הדברים בעוד זמן לא רב. יחד עם זאת אעיר כי המדובר בבקשה הרחוקה מאד מלהיות פשוטה. עוד אוסיף כי לאחר שהמבקשת לא הגישה סיכומים במועד, וכך הגיעה לפסק דין בהיעדר סיכומים, הרי שיש קושי בכך שעתה נמנעה מלהגיב לתשובת המבקשת, גם כאשר תגובה כזו הייתה מחויבת המציאות.

5.מאזן הנוחות אף הוא אינו נוטה בהכרח לטובת המבקשת. ברור שנקיטת הליכי הוצאה לפועל תוך מכירת דירת מגורים היא מהלך מרחיק לכת וכזה העלול לגרום לנזק חמור. אולם ככל שהמבקשת חפצה לשכנע שמהלך כזה על הפרק, היה עליה לפרט טענתה ולתמוך אותה בתצהיר. העלאת הטענה באופן סתמי, בשתי שורות, וללא תצהיר (ס' 5 לבקשה) אינה מספקת. ודאי שכאשר המשיבה הביעה התנגדותה על יסוד חוסר זה בתצהיר (בין היתר), והמבקשת בחרה לשלא להשיב. בנסיבות אלה קשה להניח שמכירת בית מגורים כלשהו אכן עומד על הפרק, ואם כן, הדבר נטול פירוט כאמור.

6.במצב דברים זה, ניתן היה לדחות את הבקשה בנקל. יחד עם זאת, על מנת שלא להקשות על המבקשת, מצאתי לקבוע כדלקמן: אם המבקשת חפצה בעיכוב ביצוע של ההחלטה (קרי הליכי הוצל"פ כלשהם), תפקיד בקופת בית המשפט עד יום 27.3.17 ערובה משמעותית, בדמות הפקדה כספית או ערבות בנקאית בסכום של 100,000 ₪, תוך מסירת הודעה שעשתה כן. ככל שתבצע ההפקדה ותודיע כאמור אורה על עיכוב הביצוע. ככל שלא תפקיד המבקשת את ההפקדה הכספית או הערבות הבנקאית בסך 100,000 ₪ וככל שמכירת בית מגורים תעמוד בדרך כלשהי על הפרק באופן קונקרטי, הטרם הכרעה בבקשה לביטול פסק הדין, המבקשת תהיה רשאית לשוב ולעתור לעיכוב ביצוע נוכח שינוי הנסיבות, תוך שתגיש אז בקשה מפורטת, סדורה ונתמכת בתצהיר.

ניתנה היום, כ"ג אדר תשע"ז, 21 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.