נדחתה תביעת לשון הרע נגד ידיעות אחרונות

בכתב התביעה טוענת התובעת, כי בידיעה שכתב הנתבע 1, מר גד ליאור, אשר פורסמה בעתון של הנתבעת 2, ידיעות אחרונות (להלן – הנתבע, הנתבעת, ו-הנתבעים, לפי העניין), יש משום הוצאת לשון הרע עליה. לפיכך, בתביעה הנדונה עתרה התובעת לפיצוי בסך של 200,000 ₪ בהתאם לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק איסור לשון הרע).

בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים טענו הם כי אין כתב התביעה מגלה עילה וכי עומדת להם טענת ההגנה של אמת הפרסום. עוד טענו כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף בעיקר בשל חוסר תום-לבה של התובעת בהתנהלותה בניהול התביעה.

לאחר שהתקבלה תגובת התובעת ותשובת הנתבעים ניתן פסק-דין זה, שעל-פיו ומהטעמים שיפורטו, התביעה נדחית על הסף.

א.רקע ועיקרי העובדות

2.תחילה יוער, כי העובדות שיפורטו להלן, בעיקרן, אינן שנויות במחלוקת, בהיותן נסמכות בעיקר על החלטות שיפוטיות שניתנו בתביעה הנדונה ובהליכים נוספים.

עיקרי ההליכים בתביעה שקדמה לתביעה זו ובתביעה הנדונה

3.ראשיתה של התביעה בידיעה שפורסמה ביום 9.12.2010 בעיתון ידיעות אחרונות (הנתבעת), שאותה כתב הנתבע. כותרת הידיעה הייתה "בעקבות ויכוח בין שתי עובדות: שוטרים הוזעקו לבניין בנק ישראל בירושלים" (להלן – הידיעה) וכך נכתב בגוף הידיעה:

"שוטרים בבניין בנק ישראל בירושלים: בעקבות ויכוח קולני בין עובדת בכירה למזכירה המועסקת בבנק זה תשעה חודשים הזעיק מנכ"ל בנק ישראל, חזי כאלו, את המשטרה והמזכירה הוצאה באזיקים. המזכירה טוענת כי הממונה איימה עליה שלא תיגע בדואר שלה. בעקבות זאת הטיחה העובדת הזמנית בממונה: 'אין לך 8 שנות לימוד. בושה למוסד שאת מנהלת מדור בו'. בתגובה פנתה הממונה למנכ"ל הבנק, חזי כאלו, טענה שהעובדת איימה עליה והמשטרה הוזעקה.

לפי גרסת הנהלת בנק ישראל, העובדת נתפסה שלשום על-ידי עובדים בבנק כשהיא שוהה במשרדו של מנהל יחידת הלוגיסטיקה בבנק ישראל, משה גפן, כאשר זה שהה בחופשת מחלה. לדברי הנהלת הבנק היא נטלה מפתח לחדרו של גפן ונכנסה לחדר ללא אישור.

בעקבות זאת הודיעה הנהלת הבנק לעובדת הזמנית שלא להגיע עוד לעבודתה בבנק ישראל עד לכניסת פיטוריה לתוקף בעוד חודש. העובדת סירבה, הגיעה אתמול לעבודתה ומשהודיעה שלא תעזוב את הבניין מרצונה, נקראה המשטרה ועצרה אותה, כך טוענים בבנק.

...".