ת"א 48198-11-15 בית מרקחת הכיכר בע"מ נ' שיר הבריאות בע"מ ואח'

לפניי תלויות ועומדות 3 בקשות מטעם מי מהנתבעים, כדלקמן:

א. בקשת הנתבעים 1-4 לסילוק התביעה על הסף (להלן: "בקשת הנתבעים 1-4 לסילוק התביעה").

ב. בקשת הנתבעים 1-4 לחיוב התובעת בהפקדת ערובה (להלן: "בקשת הנתבעים 1-4 להפקדת ערובה").

ג. בקשת הנתבע 5 לחיוב התובעת בהפקדת ערובה (להלן: "בקשת הנתבע 5 להפקדת ערובה").

החלטה זו תדון בכל 3 הבקשות האמורות, כאשר תחילה אדון בבקשה לסילוק על הסף, שאם תתקבל, תייתר את הדיון בשתי הבקשות הנוספות.

רקע וטענות הצדדים:

1. התובעת היא חברה שבבעלותה בית מרקחת בכיכר דיזינגוף בתל אביב. בית המרקחת נוהל בפועל ע"י הנתבעת 1. הנתבעת 1 היא חברה בבעלותה ובניהולה של הנתבעת 4. בפועל, בית המרקחת נוהל ע"י הנתבע 2, הוא אביה של הנתבעת 4, והינו רוקח בעל ניסיון רב שנים. הנתבע 2 עבד גם כרוקח בבית המרקחת. הנתבעת 3, רעייתו של הנתבע 2, סייעה לו בעבודתו ואף עבדה כמוכרת בבית המרקחת. התובעת טוענת בתביעתה כי הנתבעים מעלו באמון שניתן להם ונטלו כספים מקופת בית המרקחת שלא כדין. הנתבע 5 שימש בזמנים הרלבנטים כרואה חשבון של התובעת, והתובעת טוענת שבשל רשלנותו התאפשרה נטילת הכספים מהתובעת.

2. הנתבעים 1-4 הגישו כתב הגנה מטעמם לתביעה והנתבע 5 הגיש כתב הגנה מטעמו הוא.

3. הנתבעים כולם טוענים, כי לא ברור מיהו הגורם אשר הגיש את התביעה, שבמסגרתה הוסתר מבית המשפט עובדת היותה של הנתבעת 1 בעלת 50% ממניות התובעת, ועל כן, מדובר בתביעה נגזרת שהוא שלא כדין ובחוסר תום לב. כך, הוסתר מעיני בית המשפט הסכם מכירת המניות לנתבעת 1, לפיו כל הפעולות המיוחסות לנתבעת נעשו כדין. הן הנתבעים 1-4, הן הנתבע 5 טוענים להתיישנות התביעה. הנתבע 5 טוען בכתב ההגנה מטעמו, כי כל השירותים שניתנו על ידו לתובעת נעשו ומולאו כדין. בעלי התובעת הקודם, שמכר מניותיו (50% ממניות התובעת) לנתבעת 1 ואשר שימש כדירקטור של התובעת, היה בקיא בכל ההליכים והפעולות שבוצעו ואישר אותן ואת הדוחות הכספיים.

4. על רקע דברים אלו, בין היתר, הגישו הנתבעים 1-4 את בקשתם לסילוק התביעה על הסף. הנתבעים 1-4 חזרו בבקשתם על טענתם כי התביעה הוגשה ע"י מי שאין לו סמכות להגישה, ובהיותה, לכל היותר, תביעה נגזרת במסווה, אשר לא הוגשה בגינה בקשה לאישור תביעה נגזרת, ואשר מכל מקום, לבית משפט זה אין סמכות לדון בתביעה שכזו. בנוסף, טוענים הנתבעים 1-4 כי משהסתירה התובעת מסמך כה מהותי כמסמך מכירת המניות של התובעת לנתבעת 1, מהווה הדבר טעם בפני עצמו לסילוק התביעה על הסף.

5. התובעת בתגובתה לבקשה לסילוק התביעה, טענה, בין היתר, כי הנתבעים ו/או מי מהם אינם ולא היו מעולם רשומים כבעלי מניות התובעת אצל רשם החברות וכי הם לא הרימו את הנטל הנדרש להוכיח כי הם זכאים להירשם ככאלו. בהתייחס להסכם מכירת המניות, ציינה התובעת, כי הואיל ושני התנאים שהיו קבועים בהסכם לא התקיימו, הרי שההסכם אינו בר תוקף. בהתאם לכך, טענה התובעת בתגובתה, אף הצדדים המשיכו להתנהג בפועל באופן בו בעליה של 50% מהחברה נותרו בידי בעליה הקודם, ומי שלמעשה נותר בעליה בפועל. לפיכך, דין הבקשה להידחות.