ת"א 48194-09-14 כוושה נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

ביום 4.5.15 נקבעו בתיק זה מועדים להגשת תחשיבי נזק. על הנתבעת הוטל להגיש תחשיב נזק עד ליום 13.7.15.

תחשיב נזק מטעם התובע הוגש במועד. בעקבותיה, ביום 28.6.15 ניתנה החלטה שניה לפיה על הנתבעת להגיש תחשיב נזק עד 13.7.15.

ביום 14.7.15, לאחר שלא הוגש תחשיב נזק ואף לא בקשת ארכה להגשתו, ניתנה החלטה לפיה אם לא יוגש התחשיב בתוך שבעה ימים ישקול בית המשפט הטלת הוצאות.

רק בעקבות ההחלטה, ביום 15.7.15 הוגשה בקשת ארכה להגשת תחשיב הנזק, בטענה כי טרם נסתיים איסוף החומר הרפואי וטרם הושלמו הליכים מקדמיים. הבקשה, שהוגשה באיחור, בחלוף המועד, לא ציינה לכמה זמן נדרשת הארכה, ולא צורפה לה עמדת הצד השני כמתחייב בבקשות להארכת מועד.

בהחלטה מיום 15.7.15, בהמשך לבקשת הארכה שהוגשה ע"י הנתבעת, הורה בית המשפט להשלים את כל ההליכים המקדמיים עד 28.7.15 ולהגיש את תחשיב הנזק עד 9.8.15.

גם הפעם לא הוגש תחשיב נזק וגם הפעם לא הוגשה בקשה לארכה להגשתו.

ביום 11.8.15 ניתנה החלטה נוספת, בה העיר בית המשפט על אי הגשת תחשיב נזק פעם נוספת, וגם לא בקשת ארכה להגשתו. למרות האזהרה הקודמת כי יוטלו הוצאות, נמנע בית המשפט מלהטיל הוצאות בשלב זה, ונתן ארכה נוספת, ללא בקשה, להגשת תחשיב הנזק עד ליום 7.9.15. בית המשפט ציין שוב, כי אם התחשיב לא יוגש במועד ישקול בית המשפט הטלת הוצאות.

גם הפעם, בפעם השלישית (!!!) לא הוגש תחשיב נזק ולא בקשת ארכה להגשתו.

בית המשפט איננו אמור לשמש "מזכירה" של הצדדים. אי מילוי הוראות בית המשפט ואי עמידה במועדים שנקבעו, הם גורם משמעותי בעומס על מערכת המשפט, בסרבול הליכים משפטיים ובהתארכותם.