ת"א 48074-06-11 הימנותא בע"מ ואח' נ' רבינוביץ' ואח'

כללי:

1.מונחת לפניי בקשת המבקשת 1 (להלן – התובעת) לדחות את טענת המשיבים לחיסיון מטעמי דת, כפי שהובאה בגדר תצהירי הגילוי ומענה לשאלונים מיום 1.7.2014 (נספח 2 לבקשת התובעת), במסגרת הליכי הגילוי המוקדמים ובמענה לדרישתה, מיום 18.11.2012 (נספח 1 לבקשת התובעת); זאת, ביחס לפרוטוקולים של ישיבות הסינוד הקדוש (להלן – הסינוד) ולצוות על המשיבים לאפשר לתובעת לעיין במסמכים שפורטו בבקשתה ובכלל זה, בכל הפרוטוקולים של ישיבות הסינוד שהתקיימו בתקופה שתחילתה ביום 1.3.2007 וסיומה ביום 30.9.2008 ( סעיף 1(א), להלן – התקופה הרלוונטית), או באלה בנוגע לישיבות שהתקיימו במועדים אחרים, ככל שעלה במסגרתן עניינו של הסדר פשרה עם התובעת או משא ומתן לקראתו; והכל – על דרך של תצהיר גילוי מסמכים משלים, במסגרתו יפורטו מועדי הישיבות האמורות (סעיף 1(ב)). בית-המשפט התבקש להורות, בנוסף, על מתן עיון בפרוטוקולים ספציפיים של ישיבות הסינוד שהתקיימו בימים 10.4.2008 ו- 21.4.2008 (להלן – הפרוטוקולים הספציפיים), לצורך מתן אישור פורמלי להסכם הפשרה בנוסחו הסופי (סעיף 1(ג)); עוד התבקש בית המשפט לצוות על המשיבים להצהיר באופן מפורש כי אין ולא היו בידיהם או בשליטתם מסמכים נוספים, מלבד אלה שפורטו בתצהירם (סעיף 2) וכן להורות למשיבה 2 להשיב על שאלות 24 ו- 29 בשאלון שהופנה אליה (סעיפים 4-3).

2.נוכח האמור, התבקש בית-המשפט לקבוע כי המועדים להגשת תצהירי עדות ראשית יידחו עד לחלוף 60 ימים מיום קבלת מלוא המסמכים הנזכרים בתצהירי המשיבים ובכלל זה, המסמכים המבוקשים שפורטו לעיל.

3.לצד בקשת התובעת, הוגשה גם בקשת המבקשים 5-2 (להלן – הנתבעים), להורות על מחיקת כתב הגנתם של המשיבים ולחילופין, להורות על קיום החלטתי מיום 1.6.2014 בעניין גילוי ועיון במסמכים של המשיבים ובכלל זה, לקבוע כי לא עומדת למשיבים טענה לחיסיון דתי על מסמכים שהם פרוטוקולים של הסינוד ביחס לעִסקאות מקרקעין ובשל ערך חשיפת האמת והמשמעות הראייתית הניכרת, הגוברים על כל שיקול אחר.

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים:

4.בבית-משפט זה מתבררת תביעה כספית של התובעת בגדר כתב תביעה מתוקן לחיוב הנתבעים, שם ובכלל זה, המשיבים בסך כולל של 67,391,334 ₪. בתמצית ייאמר, כי תחילתם של ההליכים בכתב תביעה שהוגש בשנת 2000 על-ידי המשיבה 2 לפסק-דין הצהרתי (ת"א 2307/00; (להלן – תביעת המשיבים), בין היתר כנגד מקצת מהמבקשים והתובעת, בקשר לתוקפה של עִסקת מקרקעין. בפסק-דין בתביעת המשיבים מיום 23.12.2013 (להלן – פסק-הדין), קבעתי כי עִסקת המקרקעין הִנה עִסקה מדומה חסרת תוקף משפטי והתובעת לא רכשה כל זכות במקרקעין, שם.

5.במסגרת ההליך שלפניי עותרת התובעת, בין היתר, לאכיפת חיוב כספי בסך של 13,000,000 דולר בתוספת ריבית דולרית שנתית, בגדר הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים בסיום משא ומתן וכפי שהועלה על הכתב בפרוטוקול מישיבה שהתקיימה ביום 12.3.2007 (צורף כנספח 5 לכתב התביעה המתוקן; להלן – הסכם הפשרה). לחילופין, עתרה התובעת לחיוב המשיבים בפיצויי קיום בגין פרישה מהמשא ומתן בחוסר תום לב, אף שתנאיו סוכמו באופן סופי וההסכם עמד לקראת חתימה. כמו כן, טענה להטלת אחריות על המשיב 1 בגין אי קיום התחייבות שנטל על עצמו באופן אישי, כמפורט בפרוטוקול לעיל.

6.במהלך הדיון קבעתי כי הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים ביניהם ובקשות בעניינים אלו יוגשו במועד שנקבע. המבקשים עתרו לחיוב המשיבים לגילוי מסמכים (התובעת עתרה בנוסף ליתן מענה לשאלונים) ועיון בהם. בהחלטתי מיום 8.5.2014 (להלן – ההחלטה הראשונה) הוריתי למשיבים, במסגרת בקשת התובעת, להשיב על דרך של תצהירים ערוכים כדין לדרישה לגילוי מסמכים וליתן מענה לשאלונים כפי שנדרשו בפנייתה מיום 18.11.2012 ובהתאם להחלטתי מיום 26.2.2014. בהחלטה נוספת ומנומקת בעניינם של הנתבעים, מיום 1.6.2014(להלן – ההחלטה השנייה) נעתרתי, בעיקרה, לבקשת הנתבעים והוריתי למשיבים על גילוי מרבית המסמכים שהתבקש גילויים ובכלל זה, מסמכים הקשורים בדיונים פנימיים של הסינוד. בהחלטה נוספת מיום 19.6.2014 הבהרתי כי אין בהחלטה לגילוי המסמכים כדי לשלול מהמשיבים את זכותם הדיונית להתנגד לעיון בהם, על-יסוד טעם מוכר בדין וככל שיהיה צורך, יתבררו טענות הצדדים בעניין זה בהמשך.

7.כאמור, בהתאם להחלטה הראשונה ובמענה לדרישת התובעת, הוגשו על-ידי המשיבים תצהירי גילוי מסמכים ומענה על שאלונים (נספח 2 לבקשת התובעת). לטענת התובעת, בגילוי המסמכים הועלתה טענת חיסיון ביחס לפרוטוקולים הספציפיים של ישיבות הסינוד וגם בשאלונים שהופנו למשיבים נעשה ניסיון לחמוק ממתן מענה על שאלות מהותיות רבות. חרף הפגמים הנטענים, ביקשה התובעת להתמקד בארבע עניינים עיקריים. האחד, לעניין טענת החיסיון מטעמי דת שהעלו המשיבים ביחס לפרוטוקולים של הסינוד, במענה לדרישת התובעת (סעיפים 2.23 ו- 2.24, שם – נספח 1 לבקשת התובעת) וחיוב המשיבים לגילוי מלא ועיון על דרך העתקתם; השני, חיוב המשיבים להצהיר באופן מפורש כי אין בידיהם אף לא אחד מן המסמכים שגילויים נדרש באופן ספציפי, למעט אלה שפורטו במפורש בתצהיר גילוי המסמכים מטעמם; השלישי, קיומם של תקדימים בהם המשיב 1 ביקש מהסינוד לאשר הסכם עם צד שלישי ובקשתו נדחתה; הרביעי, חיוב המשיבים לגלות את זהותו של צד שלישי שאמור היה להעביר לידיהם את המימון לקיום התחייבויותיהם בקשר להסכם הפשרה.

8. לצד בקשת התובעת הוגשה בקשת הנתבעים. לטענתם, במסגרת תצהיר גילוי המסמכים שהועבר לעיונם (נספח א' לבקשתם) לא הובאה כל התייחסות לצו בית-המשפט, בגדר ההחלטה השנייה ולא ניתן גילוי מלא, כפי שנקבע שם. בנסיבות אלה, טענו כי יש למחוק את כתב הגנתם של המשיבים. לחילופין, טענו כי יש לדחות את טענת המשיבים לחיסיון דתי ביחס לפרוטוקול ישיבות הסינוד, בין היתר, בשל ויתורם על החיסיון (בהיקש מחיסיון עו"ד-לקוח). בהקשר זה הדגישו כי בהליך אחר שהתנהל בעניינם של המשיבים (רע"א 7353/11 תיאופולוס השלישי, פטריארך הכנסייה היוונית אורתודוקסית של ירושלים נ' Berisford Investments Limited ואחרים (22.8.2012)), דחה בית-המשפט העליון את טענתם להכרה בחיסיון הלכתי של פרוטוקולי הסינוד ומכאן, כי קיים השתק פלוגתא ומניעות מטעמם של המשיבים לשוב ולעורר עניין זה מחדש. הנתבעים הוסיפו וטענו כי המשיבים לא הניחו תשתית לכאורה לקיומו של חיסיון שאינו קיים בדין ואינו מוכר בפסיקה. הנתבעים הטעימו בדבר קיומו של טעם נוסף, המצדיק עיון במסמכים שגילויים התבקש, זאת בשל אינטרס גילוי האמת ולנוכח המשקל הראייתי הגבוה שיש ליתן להם. בנסיבות אלה, התבקש בית-המשפט, ככל שיאריך למשיבים את המועד להגשת תצהיר גילוי מסמכים על-פי החלטה מיום 1.6.2014, להורות על עיון בכל המסמכים שיגולו, לרבות פרוטוקולים של ישיבות הסינוד.