ת"א 48068-05-12 ניסנוב נ' סיונוב

לפני מונחת בקשת המבקש לבטל את פסק הדין שניתן ביום 13.8.13 כנגדו בהעדר הגנה. הבקשה הוגשה ביום 16.11.15 תגובת המשיב ותשובת המבקש.

להלן עיקרי טענות המבקש:

1.המבקש טען בבקשתו, כי איננו חתום על אישור המסירה וכי ביום שבו נטען כי לכאורה באישור המסירה כי בוצעה לו המסירה, 29.5.12 כלל לא היה בארץ וצירף אישור משרד הפנים בדבר כניסות ויציאות מן הארץ וזאת משום שהוא מתגורר כדרך קבע משנת 1987 בארה"ב.

2.עוד טען המבקש בבקשתו כי נודע לו לראשונה על פסק הדין ביום 18.10.15 בעת שניסה לטוס חזרה לארה"ב ולכן הבקשה לביטול פסק הדין מוגשת במועד.

להלן יובאו עיקרי טענות המשיב:

1.המשיב טוען כי המבקש ידע על התביעה עצמה עוד בביקורו של המבקש בקיץ 2014 ולכן הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין באיחור. הדברים עולים מפרוטוקול הדיון שהתקיים בדיון בניו יורק ב 12.8.15.

2.עוד מבקש המשיב כי יש לראות במועד הידיעה של המבקש על פסק הדין, כמועד המצאת כתב התביעה.

3.לכל הפחות טוען המשיב כי נודע למבקש על פסק הדין בסמוך ליום 4-5.10.15 כפי שעולה מפרוטוקול הדיון שהתקיים בהוצל"פ ולכן הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור.

המבקש השיב כי המבקש אמר לו שהוא "עושה לו משפט" גם בארץ.

לגופו של עניין:

1.המשיב לא התייחס לטענה כי המבקש לא היה בארץ בעת מסירת כתב התביעה ביום 29.5.15 ולא הביא ראיות נגדיות כי המבקש היה בארץ באותו תאריך. מעיון באישור משרד הפנים אכן עולה כי המבקש עזב את הארץ עוד ביום 1.4.12 וחזר לארץ ביום 21.1.13. מכאן שיש לקבל את טענתו זו כי כתב התביעה לא הומצא לידיו כדין. ברור שאישור המסירה אינו נכון ואינו תקף שכן המבקש לא היה בארץ כדי לחתום עליו. משכך, כשניתן פסק הדין בהעדר הגנה על בסיס אישור מסירה שגוי ולא נכון, הרי שיש פגם בפסק הדין, ולאור הפסיקה לבית המשפט, אין שיקול דעת בנושא זה ועליו להורות על ביטול פסק הדין הפגום.

2.מעיון בפרוטוקול הדיון בהוצל"פ אכן עולה כי המבקש היה מספר ימים אחרי שהגיע ארצה ביום 5.10.15 בבנק ונודע לו כי קיימים נגדו עיקולים. לא הוכח בפרוטוקול הדיון באיזה יום במדויק היה בבנק ולכן אינני יכולה לקבוע במפורש כי נודע לו על פסק הדין לפני יום 16.10.15 ולכן אינני יכולה לקבוע כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור במובן זה. לא זו אף זו, המבקש השיב בסעיף 7 לתצהירו כי לאחר קבלת ההודעה על העיקול יצר קשר עם מרכז המידע של ההוצל"פ ואז קיבל מהפקידה את הפרטים של התיק ושל ב"כ המשיב. מיד פנה לב"כ והלה כתב מכתב לב"כ המשיב ביום 15.10.15 וקיבל את החומר ביום 18.10.15. לרבות כתב התביעה ופסק הדין. לכן משקיבל את פסק הדין לידיו ביום 18.10.15 הרי שאין איחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין ביום 16.11.15.

3.לא ניתן להורות על קיץ 2014 כמועד הידיעה על פסק הדין וזאת משום שמעיון בחקירות בדיון בבימ"ש בניו יורק, שהתקיים ביום 12.8.15, השאלות נסובו סביב התביעה והידיעה על התביעה ואז המבקש אמר והשיב כי כשהיה בארץ נאמר לו כי המשיב תבע אותו. בשום מקום לא נשאל האם הוא יודע על פסק הדין והוא גם לא השיב לכך. לכן גם אם נודע למבקש על התביעה בשנת 2014, לא הוכח בפני כי נודע לו על פסק הדין אז. המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין נספר מיום קבלת פסק הדין ו/או לכל היותר מיום הידיעה על פסק הדין ולא מיום הידיעה על כתב התביעה.

סיכומו של דבר, משנודע למבקש על פסק הדין ביום 18.10.15 הרי שהבקשה הוגשה במועד, ומשניתן