ת"א 4802-05-14 כהן נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח' , ת"א 53864-06-14 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' כהן

בהתאם להסכמת בעלי הדין, ניתן בזה פסק דין, על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984. כאמור בהסכמת הצדדים יינתן פסק הדין ללא נימוקים.

בהתאם להסכמת הצדדים, נשמעו עדויות העדים מטעם הצדדים, ובאי כוח הצדדים סיכמו בעל פה.

רקע

בפניי תביעה ותביעה שנגד בקשר לתאונת דרכים שאירעה ביום 24.9.13 (להלן: "התאונה") בין רכבו של התובע בתיק 4802-05-14 (להלן: "כהן") לרכב נהוג על ידי נתבע 3 (להלן: "ממן"). הנתבעת 1 (להלן: "מנורה") ביטחה את הרכב בו נהג ממן (להלן: "רכב הנתבעים").

בתיק 4802-05-14 תבע כהן את הנתבעים לתשלום הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב התאונה, בסך 33,102 ₪, לפי הפירוט הבא: 28,412 ₪ תיקון הרכב על פי חוות דעת שמאי; ירידת ערך בסך 3,318 ₪ ושכ"ט שמאי בסך 1,372 ₪.

מנורה תבעה את כהן בתיק 53864-06-14 לשיבוב בשל הכספים ששילמה בשל התאונה, בסכום של 104,349 ₪, על פי הפירוט הבא: סכום של 105,440 ₪ אשר שילמה למבוטח, סכום נוסף של 5,567 ₪ ושכ"ט שמאי בסך 472 ₪, בניכוי התשלום שקיבלה עבור שרידי הרכב, בסך 9,964 ₪.

התאונה ארעה בדרך שכיוונה הכללי הוא ממזרח למערב. אין מחלוקת כי כהן החנה את רכבו בצד הצפוני של הכביש, עם הפנים לכיוון מזרח, דהיינו בניגוד לכיוון הנסיעה, וכי ממן נסע ברכב הנתבעים מכיוון מזרח למערב.

כהן טוען שהוא החנה את הרכב כאשר הרוכב בולט לכביש; בעודו עומד והרכב לא מונע, פגע בו רכב הנתבעים; כאשר ממן נוסע במהירות מופרזת.

הנתבעים לעומת זאת טוענים כי כהן החל בנסיעה, התפרץ לנתיב הנסיעה של ממן ופגע ברכב הנתבעים.

עיקרי עדויות הצדדים

כהן חזר בעדותו על הנטען בכתב התביעה שהגיש והוסיף התאונה ארעה כאשר רכב לא היה בתנועה ואף לא היה מונע; כי ממן נסע במהירות גבוהה; כי ממן סטה לכיוון ימין; כי כאשר אירעה הפגיעה הוא היה מחוץ לרכב; הוא תיקן את הרכב באופן פרטי, בשלבים, במשך שנה ועלה לו יותר מהערכת השמאי מטעמו, אך אין לו קבלות כיוון שהוא תיקן במזרח ירושלים; שהוא ביקש לזמן למקום התאונה אמבולנס ומשטרה, אולם ממן סירב; כריות האוויר לא נפתחו ברכבו.

מר טיראן שהרבני (להלן: "שהרבני"), עד מטעם כהן, העיד כי הוא הלך על המדרכה בצד הצפוני של הדרך ממזרח למערב (כיוון נסיעת רכב הנתבעים); כי הוא ראה את רכבו של כהן בולט החוצה; הוא לא ראה אם כהן היה בתוך הרכב או בחוץ בזמן התאונה; הוא ראה את התאונה; לגבי רכב הנתבעים: "בדיעבד אחרי שראיתי את זה הרכב נסע מאוד מהר. כשאתה רואה את התמונה זה כאילו שהוא לא ראה את הרכב ממול, ..."; שהרבני לא יכול היה להעיד אם רכבו של כהן היה בתנועה בזמן התאונה אם לאו ואם כהן היה בתוך הרכב או מחוצה לו.

ממן העיד כי הוא הבחין לראשונה ברכבו של כהן בזמן התאונה; אחרי התאונה שהוא יצאה מהרכב, גם כהן היה מחוץ לרכב; כריות האוויר נפתחו ברכב בו נהג.

הכרעה

עיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, במסמכים, בתצהירים, בעדויות שנשמעו וטענות הצדדים, כולל סיכומיהם. הבאתי בחשבון את רמת הפירוט והביסוס של גרסאות הצדדים ואת נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע, ובין השאר כי לא ניתן להכריע בדבר דרך קרות התאונה בהתאם למיקום הפגיעות ברכבים בהתאם לתמונות שהציגו הצדדים; כי שהרבני וממן אינם יודעים אם בזמן התאונה היה רכבו של כהן בתנועה או שהיה, כפי עדותו של כהן, במצב עמידה; את עדותו של כהן כי תיקן את רכבו במזרח ירושלים, ללא קבלות; את רמת המהימנות שייחסתי לעדותו של כהן; ואת אחוז האשם שאני סבור שיש להשית על כל אחד מהצדדים.

לאחר שהבאתי בחשבון את השיקולים הנ"ל, אני סבור שיש לדחות את התביעה והתביעה שכנגד.

התוצאה

התביעה והתביעה שכנגד נדחות.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.