ת"א 48012-02-12 סול נ' פרקליטות מחוז צפון אזרחי

בפני בקשת התובעת למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירוכירורגי, בהתאם לתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984.

התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה ברשלנות רפואית שעילתה איחור באבחון גידול בראשה. התביעה הוגשה במקור גם בעילה של אי-יידוע התובעת בדבר הסיכון בו היא נתונה עקב חשיפת בעבר להקרנות נגד גזזת, עילה שהופנתה גם נגד המדינה. בהמשך נמחקה עילת התביעה הנ"ל בהסכמה הן ביחס לנתבעת והן ביחס למדינה.

לכתב התביעה צורפה חוות-דעת של מומחה נוירוכירורג.

התובעת הודיעה כי המומחה מטעמה איננו כשיר כיום לעדות בשל מצבו הרפואי.

לנוכח זאת, ניתנה לתובעת אפשרות להגיש חוות דעת חדשה מטעמה לתמיכה בטענותיה בכתב התביעה. חוות דעת כאמור לא הוגשה, אף לא לאחר מתן מספר אורכות.

כעת מונחת בפני בקשת התובעת כי בית המשפט ימנה מומחה מטעמו בתחום הנוירוכירורגיה, בקשה לא מתנגדת הנתבעת.

לאחר בחינת עמדות הצדדים אני רואה לדחות את הבקשה.

משעולה מטענות התובעת כי המומחה מטעמה איננו כשיר לעדות, הרי שחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה איננה יכולה לשמש כראיה, שכן עורכה איננו יכול להיחקר לגביה (רע"א 3810/12 הפניקס נ' עזבון המנוח מאיר יחזקל ז"ל (2012) . משכך, ועל מנת לעמוד במצוות תקנה 127 לתקנות, על התובעת להגיש חוות דעת חדשה מטעמה. כך ביקשה התובעת לעשות וניתנה לה אפשרות לעשות כן, אותה לא ניצלה.