ת"א 48002-04-13 שפירית שרותי תעופה בע"מ ואח' נ' טרודי ואח'

1.התובעת הינה חברה המאוגדת כדין, אשר בבעלותה מסוקים, היא מפעילה שירות של פינוי נפגעים בהיטס, לרבות פינוי של נפגעים בתאונות דרכים, ופועלת עת פי רישיון ונוהלי משרד הבריאות.

2.התובעת הגישה כנגד הנתבעת, חברת ביטוח, תביעה כספית על סך של 40,000 ₪, מכח חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), תשכ"ד - 1964. כפי שעולה מכתב התביעה, ביום 14.10.2012 נפגע מר ט.פ באופן קשה בתאונת דרכים, על ידי רכב אשר השמוש בו היה מבוטח על ידי הנתבעת בביטוח חובה. צוות מד"א שהגיע למקום החליט כי יש צורך בהעברתו של הנפגע לבית החולים בהיטס. לאור קריאת צוות מד"א, פינה מסוק של התובעת את הנפגע לבית החולים רמב"ם בחיפה.

3.מאחר והנתבעת כפרה, בין היתר, בסבירות ההוצאה הנטענת על ידי התובעת לצורך ביצוע הפינוי, הגישה התובעת חוות דעת רו"ח, מומחה מטעמה.

כחלק מראיותיה, מתכוונת הנתבעת להגיש חוות דעת נגדית בעניין זה. לטענתה, התובעת מיאנה להעביר לעיונה את מלוא התיעוד החשבונאי שעמד לנגד עיניו של המומחה מטעם התובעת ובכלל זה, "ספרי החשבונות של החברה, דו"חות כספיים מאוחדים לרבות מסמכים פנימיים, חוזים, חשבוניות ודו"חות המבצעים של החברה". התובעת מצידה, טענה כי המציאה לנתבעת את כל המסמכים הרלבנטיים, המומחה מטעם הנתבעת אף בקר במשרדיה, קיים פגישות עם רו"ח התובעת, קבל את כל המסמכים הנחוצים לו ואף הגיש חוות דעת בהליך מקביל, אשר הסתיים זה מכבר.

4.במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 18.3.2015, השלימו הצדדים טיעוניהם, וניתנה אף לרו"ח מטעם הצדדים אפשרות להסביר עמדותיהם.

5.לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעת, כמו גם ביתר המסמכים בתיק, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להדחות וכי אין לאפשר לנתבעת לעיין במסמכים נוספים מעבר אלו שהוצגו בפניה עד כה.

6.במסגרת הליך מקביל בת.א. 32354-03-13, בו נתבעה חברת הביטוח מגדל על ידי התובעת, הגיש רו"ח אלקלעי (המומחה מטעם הנתבעת גם בתיק דנן) חוות דעת מומחה מטעם חברת הביטוח, המיוצגת על ידי ב"כ הנתבעת בתיק שבפני. חוות הדעת הנ"ל נוגעת לאותו עניין השנוי במחלוקת בתיק שבפני, קרי - סבירות עלות הפינוי בהיטס והיא עוסקת באותן שנים. טרם הגשת חוות הדעת, בקר המומחה במשרדי התובעת מספר פעמים ועל פי האמור בחוות דעתו בתיק המקביל, מיום 29.1.2014, הוא ערך פגישות עבודה עם רו"ח מלחי, המומחה מטעם התובעת וכן, ערך פגישות עבודה על מנהלי התובעת, עיין בדו"חות הכספיים של החברה, מאזני הבוחן שלה, הסכמי ההתקשרות שלה עם מד"א, כרטסות הנהלת החשבונות הרלבנטיות לשנים 2008 - 2012, המסמכים המפרטים את חישוביו של רו"ח ואסמכתאות נוספות שבידי שני הצדדים.

הוא אמנם ציין, כפי שעשה גם במהלך הדיון שבפני, כי לא ניתנה לו אפשרות לבדוק את כל ספרי החברה ולכן, לא יכול היה לבצע בדיקה של היקף ויחס הכנסותיה של התובעת מפעילויות שונות. אלא, שעניין זה אינו רלבנטי לצורך בחינת עלות פינוי על ידי התובעת בהיטס. במהלך הדיון, טען רו"ח אלקלעי, כי הוא מבקש לעיין בכלל היקף ההכנסות של התובעת, על מנת שיוכל לבחון כיצד להעמיס הוצאות על מערך הפינוי. אין בידי לקבל טענות אלו. חוות דעתם של המומחים אמורה להתייחס אך לעניין הוצאות מערך הפינוי ואין בכך כדי לפתוח בפניה את כלל נתוני ההכנסות של התובעת, במישורים עסקיים אחרים. יש טעם בטענת התובעת לפיה, אינפורמציה הקשורה לפעילות אחרת שלה, כגון הטסה לאסדות, הינה נתון שאין לגלותו בפני רו"ח הנתבעת, הן משום שאינו רלבנטי לחוות דעתו והן מאחר וחשיפה של נתונים אלו בפניו עלולה לפגוע בה עסקית, מאחר ומדובר בנתונים שאסור שיגיעו לידי מתחריה. יתירה מזאת, יש לקחת בפרופורציה מתאימה את הטענה בדבר העמסת הוצאות על מערך הפינוי, שעה שההוצאה העיקרית בכל אחת מהשנים הרלבנטיות, גם על פי חוות דעתו של רו"ח אלקלעי, הינה החזקת מערך כוננות הפרמדיקים של מד"א. הוצאות ההנהלה, ובפרט שכר המנהלים, אשר הוזכרה על ידי רו"ח אלקלעי, מהווה הוצאה ששיעור העמסתה (בין אם 50% ובין אם 25%) זניחה לחלוטין. יש לזכור, כי על פי החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים, יש לבחון האם ההוצאה לצורך הטבת נזק הגוף הינה סבירה. לכן, גם אם קיימת סטיה זניחה כלשהי בהערכות המומחים, אין לכך חשיבות אמיתית. בסופו של דבר, כל הנתונים הרלבנטיים למערך הפינוי בהיטס הועברו לעיונו של המומחה מטעם הנתבעת. המסמכים הנוספים כגון דו"חות כספיים מאוחדים, הכוללים נתונים מפעילויות אחרות, אינם רלבנטיים, והנתבעת מנועה מלעיין בהם.

7.לאור האמור לעיל, אני דוחה את בקשת הנתבעת לעיין במסמכים נוספים, מעבר לאלו שהתובעת הציגה בפניה עד כה. בכל הנוגע לספרי החשבונות של החברה, רשאי המומחה מטעם הנתבעת לעיין במסמכים ספציפיים שידרשו על ידיו, אשר נוגעים אך למערך פינוי המוטס.