ת"א 47956-11-13 אלקולומברה נ' מלמן ואח'

1.בכתב התביעה, עותרת התובעת לחייב את הנתבעים לשלם לה פיצויים בגין עוולת לשון הרע ובסך של 140,000 ₪. עיקר טענותיה מייחסת להתנהלותם הרשלנית של הנתבעים בתיק הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב (מספרו 01-13337-33-0) לרבות הליכי הגבייה שנקטו נגדה, במסגרתם נגרמו לה לטענתה נזקים לרבות פגיעה בשמה הטוב.

2.הנתבעים עותרים בבקשה לדחייה או מחיקה של התובענה שהוגשה נגדם ונימוקיהם נעוצים בין היתר בהעדר סמכות מקומית של בית המשפט השלום באילת, במעשה בית דין, השתק פלוגתא, העדר יריבות, וחסינות מכוח סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע.

סמוך לאחר הגשת בקשה דנא, עתרו בבקשה בפניי נשיא בית המשפט העליון, כב' השופט א' גרוניס, להעברת הדיון בתובענה לבית המשפט השלום בתל אביב, ובהחלטתו מיום 17.6.2014 דחה את הבקשה תוך שהפנה לצורך בהכרעה בשאלת הסמכות המקומית קודם לבקשה להעברת מקום דיון.

התיק הוחזר לבית המשפט השלום ועניינה של החלטה זו בטענת הסמכות המקומית אותה העלו הנתבעים.

3.שני נימוקים עיקריים בטענת הסמכות המקומית. האחד, עניינו בהליך משפטי שהתנהל בין הצדדים, במסגרת תובענה לסכום קצוב, אותה הגיש המבקש 2 נגד המשיבה (התובעת כאן) בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, המשיבה הגישה את התנגדותה לביצוע השטר בלשכה בתל אביב וגילתה דעתה כי הסמכות המקומית הנוגעת לעניינים הנדונים היא במחוז תל אביב. בכל מקרה נטען, לאחר הגשת התנגדותה לביצוע שטר הועברה התובענה לדון בהליך של סדר דין מהיר בבית המשפט השלום בתל אביב שם נדונה והוכרעה כשבמסגרתה נדונו עניינים נשוא הליך זה שהם פועל יוצא של אותן פעולות משפטיות שנעשו בלשכת ההוצאה לפועל, ומכאן שהסמכות בכל הנוגע לעניינים הנובעים מתיק ההוצאה לפועל לרבות טענות בדבר לשון הרע, (אשר גם ביחס אליהן נטען כי עלו מטעם התובעת כאן ונדחו על ידי בית המשפט השלום בתל אביב) הן בסמכות בית המשפט השלום בתל אביב. השני, עניינו נוגע למקום מגורי המבקשים וב"כ, גילו של המבקש 1 (בן 85) ומצבו הרפואי, המצדיקים העברת הדיון לבית המשפט במחוז תל אביב.

4.המשיבה בתגובתה, הגם שנתנה הסכמתה להעברת הדיון בתובענה לבית המשפט השלום בתל אביב, עשתה כן מהנימוק השני, קרי גילו ומצבו הרפואי של המשיב 1 ולא משום הסכמתה לטענות בדבר חוסר סמכותו של בית המשפט השלום באילת. אלא, שאין בסמכותו של בית משפט זה להורות על העברת הדיון מנימוקים אלה, גם לא בהסכמת הצד שכנגד. נימוקים כגון אלה, עניינם בבקשה להעברת הדיון בהתאם לסעיף 78(א) חוק בתי המשפט נוסח משולב [תשמ"ד], תשמ"ד -1984.

5.באשר לטענות בנימוק הראשון, מאלה עולה כי הסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה לבית משפט השלום בתל אביב ולא לבית המשפט השלום באילת. תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת "תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

  (1)מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2)מקום יצירת ההתחייבות;

(3)המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4)מקום המסירה של הנכס;

(5)מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.