ת"א 47927-05-14 בן שימול נ' לביטוח בע"מ

עניינה של התביעה שלפניי, תביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

עובר להגשת התביעה, פנה התובע אל הנתבעת בדרישה לפצותו בגין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מתאונת הדרכים בה היה מעורב.

הנתבעת דחתה את תביעתו של התובע, בטענה, כפי שהועלתה על ידה במכתביה השונים ובמכתב מיום 19.2.14, בהאי לישנא:

"2.חברתנו ערכה חקירה לבירור נסיבות האירוע.

3.במסגרת החקירה נתגלו סתירות משמעותיות בין הגרסה אותה מסר מרשך לחברתנו לבין הממצאים שעלו בחקירה, לרבות עצם התרחשות האירוע.

4. לאור האמור בסעיפים 2 ו-3 אין אנו משוכנעים בנסיבות התאונה כפי שתוארו על ידי מרשך."

לאור הדחיה, הגיש התובע את תביעתו, אלא שגם כאן, בכתב הגנתה, חזרה הנתבעת על טענתה לדחיית התביעה, כאשר בסעיף 3 לכתב הגנתה, חזרה הנתבעת על טענותיה האמורות, כשהיא מוסיפה וטוענת, כי גם אם נפגע התובע, הרי שנסיבות פגיעתו אינן עולות כדי הגדרת תאונת דרכים.

לאור תשובת הנתבעת, פנה התובע אל הנתבעת בבקשה ליתן פרטים טובים יותר באשר לטענתה לדחיה ומשהנתבעת סרבה ליתן פרטים נוספים, הוגשה בקשתו של התובע שלפניי בעניין זה.

הנתבעת טוענת, כי על התובע להוכיח תביעתו וכי היא רשאית לשמור על חסיון ראיותיה ולפיכך, אין מקום לחייבה ליתן לתובע פרטים נוספים בעניין.

טיעוני הצדדים עוסקים בשני עניינים, שייתכן ויש ביניהם חפיפה, אך אין הכרח בכך.

טענות התובע עוסקות בחובתה של חברת ביטוח ליתן פירוט של טענותיה לדחיית תביעתו של התובע על פי פוליסה, על מנת שהתובע יוכל להתמודד עם אותן טענות ולהוכיח זכאותו לפיצוי על פי הפוליסה, חובה שהוטלה על מבטח לפי הנחיות המפקח על הביטוח ואושרה על ידי בתי המשפט (ראה למשל רע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. חביב אסולין (פורסם בנבו, ניתן ביום 4.5.06), כאשר התובע טוען להיקף הפירוט הנדרש מהמבטח.

טענות הנתבעת עוסקות בחסיונן או בדחיית חשיפתן של ראיות, על מנת שלא לסכל אפשרותה להוכיח טענותיה לדחיית התביעה, שכן עם תחשפנה אותן ראיות, יוכל התובע להיערך מבעוד מועד במענה לאותן סתירות שנמצאו על ידי הנתבעת ויכול ותשובותיו, שלא תהיינה ספונטניות, לא תהיינה כנות. בהסתמך על הזכות לדחות מועד חשיפתן של ראיות, מבקשת הנתבעת שלא ליתן פירוט עובדתי מלא לטענות ההגנה שלה.

זכותה של הנתבעת שלא לחשוף ראיות, אין בה כדי לפטור את הנתבעת מליתן תשובה עניינית לדחיית תביעתו של המבוטח, על מנת שיוכל להתמודד עמה ואף יש בה את המתח העולה בין אותן עובדות מהותיות שיש חובה לפרטן בכתבי הטענות, בהתאם להוראות תקנה 71 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ובין פירוט הראיות שיש בהן כדי להוכיח את אותן עובדות.