ת"א 47882-07-11 דאוד אלמסרי נ' מדינת ישראל משרד האוצר ואח'

בקשה לסלק על הסף את התביעה שבכותרת.

1. עניינה של התביעה בבקשתו של התובע, בנו ואחד מיורשיו של המנוח אחמד דאוד חסין אלמסרי (להלן: "המנוח"), להצהיר כי שורה של נכסים, כמפורט בכתב התביעה, היו בבעלותו של המנוח, עובר להקנייתם מכוח חוק נכסי נפקדים, התש"י-1950 (להלן: "החוק").

טוען התובע, כי אביו המנוח היה איש עסקים אמיד שהתגורר ביפו לפני הקמתה של מדינת ישראל. עם פרוץ המלחמה בשנת 1948 עבר למצרים, ובה נפטר ונקבר לפני כארבעים שנים.

2.בפתח כתב ההגנה, טענו הנתבעים כי "המדובר בתביעה תיאורטית ומיותרת וכן חסרת עילה ו/או יריבות, שדינה מחיקה/דחייה על הסף, כמפורט להלן ובבקשה נפרדת שתוגש לפי הצורך" (ההדגשה במקור, ש.ד.). בקשה כאמור הוגשה.

על פי נימוקי הבקשה, יש לסלק התביעה על הסף מאחר שתביעות מסוג זה צריכות להתברר במסגרת ועדה מתאימה, כקבוע בהסכם השלום בין ישראל למצרים (להלן: "הסכם השלום"); ובבג"צ 1094/10 (EGYPITAN ARAB LAND BANK ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פסק הדין מיום 23.11.2011; להלן: "עניין הבנק המצרי") נקבע, שלא ניתן לחייב את המשיבים להקים את הועדה האמורה, מאחר שמדובר בעניין מדיני.

עוד נטען, שכל עוד לא בוטלה קביעת הנפקדות של המנוח לפי חוק נכסי נפקדים מדובר בתביעה תיאורטית, מיותרת ומכבידה: בקשה לביטול קביעת הנפקדות המנוח לא הוגשה; כל עוד קביעה זו עומדת בעינה, אין כל משמעות מעשית לסעד ההצהרתי המבוקש; וגם אם תבוטל קביעת הנפקדות של המנוח, יהיו היורשים זכאים רק לתמורה כספית.

לבסוף, טוענים הנתבעים, כי לפי הוראות סעיף 22 לחוק, ייצוג נפקד שאיננו נמצא בישראל מחייב קבלת אישור היועמ"ש לממשלה. הטענה בדבר פניה בעניין זה, שלא נענתה, אינה מכשירה את הייצוג.

3.מאז הגשתן של התביעה שבכותרת והבקשה לסילוקה על הסף התקיימו שלושה קדמי משפט. ב"כ התובע התבקשה להודיע את עמדתה בקשר להמשך ניהולו של ההליך.

בהמשך לכך, הוגשה "תגובה מטעם התובע ובקשה לתיקון כתב התביעה" (להלן: "הבקשה לתיקון כתב התביעה", על דרך הוספתו של סעד הצהרתי, בדבר ביטול נפקדותו של המנוח. נימוקי הבקשה, בקליפת אגוז, הם שהסכם השלום "אינו מונע מאדם פרטי לפנות לערכאות המשפטיות ו/או למוסדות הממשלתי[ים] בדבר תביעות כספיות", ושבקשה לביטול הנפקדות של המנוח מיום 21.07.2013 – נדחתה. בלשון ב"כ התובע:

"עוד אוסיף ואציין במורת רוחי מתשובתו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים המצורף בזאת ומסומנת כנספח 'ב' אשר ככל הנראה הועתק מפניות קודמות בדיוק כדוגמא 'העתק הדבק' מיום 11.3.2012, העדיף להתעלם מנסחים אשר צורפו למכתבי אשר התקבל על ידיו בדבר רישום שמו של המנוח כרישום היסטורי ובשנים מתקדמות שונה הרישום ע"ש האפוטרופוס".

4.הנתבעים טוענים שיש לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה, מאחר שממילא לא יהיה בתיקון כדי להועיל. לפי סעיף 1 לחוק אזרח מצרי הוא נפקד. אין כל אפשרות לשנות הכרזה זו, משום ש"זוהי הכרזה אוטומטית לפי החוק, שאינה תלויה בעובדה זולת היות הנפקד אזרח מצרי" (ההדגשה במקור, ש.ד.). לשיטת הנתבעים הבקשה מופנית, הלכה למעשה, נגד החוק עצמו, אלא שההתערבות בו אינה בסמכותו של בית המשפט. לבסוף, חוזרים הנתבעים על טענתם כי לא התקבל אישור היועמ"ש לממשלה כנדרש בסעיף 22 לחוק.