רוזן ואח' נ' גילווארג ואח'

1.התובעים רכשו מהנתבעים דירת מגורים. לטענת התובעים הציגו להם הנתבעים את הדירה ככוללת חניה צמודה. לאחר שעברו להתגורר בדירה, התברר לתובעים כי לדירה אין חניה צמודה. משכך, טוענים התובעים כי הוטעו על ידי הנתבעים בכל הנוגע לקיומה של חניה; כי הנתבעים ניהלו עימם משא ומתן בחוסר תום לב והציגו בפניהם מצג שווא. עוד טוענים התובעים כי הנתבעים הפרו את הסכם המכר הפרה יסודית.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

2.ביום 1.5.2013 נכרת בין התובעים לנתבעים הסכם לרכישת דירה דו מפלסית המצויה ברחוב האלה 1 בקרית אתא, קומות 4-5 (גו"ח 10292/52, להלן: "הדירה"). ברישומי החברה המשכנת, "אנגל ג'נרל דבלופרס בע"מ" מוגדרת הדירה כיחידה מספר 432 C (הסכם המכר מיום 1.5.2013 צורף כנספח ב' לכתב התביעה, להלן: "הסכם המכר").

3.בהסכם המכר מתוארת הדירה כ:

"דירת פנטהאוז דו מפלסית בת 5 חדרים הנמצאת רחוב האלה 1, גבעת רם בקרית אתא, הרשומה בחברה משכנת 'אנגל ג'נרל דיבלופרס בע"מ' ועל פי מסמכי החברה המשכנת מיום 2.2.2010 הדירה רשומה בגוש 10292 חלקה 1, 2, 4, 5, 49-51 במגרשים 2002, 2022 לפי תכנית מס' זב/76 ורשומה בספרי החברה כדירה מס' 432-C כמפורט באישור החברה המשכנת, ועל פי אישור זכויות של מינהל מקרקעי ישראל מיום 7.2.2010 הדירה רשומה כגוש 12421 חלקה 52 ברחוב האלה 1 קריית אתא."

להסכם המכר צורפו אישור החברה המשכנת ואישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל. אין חולק כי בהסכם המכר או באישור הזכויות לא צוין כי לדירה צמודה חניה.

4.עוד אין חולק כי במעמד כריתת ההסכם או עובר לו הציגו הנתבעים לתובעים טופס חיוב ארנונה הכולל תשלום עבור "חניה/מחסן" (נספח א' לכתב התביעה). לטענת התובעים, אמרו להם הנתבעים כי טופס החיוב מעיד על כך שלדירה חניה צמודה, בעוד הנתבעים טענו כי אינם יודעים מה פשר החיוב, וכך גם אמרו לתובעים.

5.ביום 31.10.2013 נמסרה החזקה בדירה לתובעים.

טענות התובעים

6.טוענים התובעים כי עת ביקרו בדירה בטרם רכישתה, כמו גם במעמד כריתת הסכם המכר, הצהירו הנתבעים כי לדירה צמודה חניה והנתבע מספר 1 (להלן: "הנתבע") אף הצביע על אותה חניה בפני התובע מספר 1 (להלן: "התובע"). עוד טוענים התובעים כי הנתבעים אמרו להם כי לא ניתן לרשום את הזכויות בחניה, שכן עד להעתקת הזכויות לפנקס המקרקעין ורישום בית משותף מדובר בשטחים משותפים בהם לא ניתן לרשום הצמדות.

7.התובעים הסכימו להסתפק במצג הנתבעים ביחס לקיומה של חניה צמודה לדירה ולא ערכו בדיקות נוספות, שכן הנתבעים הודיעו להם כי מחיר הדירה תלוי בחתימה על ההסכם באופן מידי, שאם לא כן ייאלצו הנתבעים לשלם מס רכישה בשל הדירה החדשה שרכשו שנתיים עובר למועד החתימה על הסכם המכר. במקרה כזה יעלו הנתבעים את המחיר המבוקש לדירה וימתינו לקונה שיסכים למחיר המבוקש. עוד הביאו התובעים בשיקוליהם כי הנתבעת מספר 2 (להלן: "הנתבעת") ואביה הנם עורכי דין- דבר אשר הוסיף לאמינותם.

8.לאחר שתפשו התובעים חזקה בדירה, פנתה אליהם שכנה בשם גב' רבקה כהן (להלן: "השכנה רבקה") בטענה כי הם מחנים את רכבם בחניה השייכת לה. עוד אמרה להם השכנה רבקה כי לדירתם לא צמודה כל חניה.

9.התובעים פנו לנתבעים. במהלך שיחה שהתנהלה בין התובעת 2 (להלן: "התובעת") והנתבע, והוקלטה על-ידי התובעת, חזר הנתבע על הצהרתו כי לדירה חניה צמודה וכי הדבר אף קבוע בהסכם המכר. משכך, פנו התובעים, על-ידי ב"כ, לחברה המשכנת, אנגל ג'נרל דיבלופרס בע"מ. ביום 20.10.2014 השיבה החברה המשכנת לב"כ התובעים כי לדירה מעולם לא הוצמדה חניה (מפרט החוזה ומכתב מיום 20.10.2014 צורפו כנספח ד' לכתב התביעה). עוד מסרה נציגת החברה המשכנת כי בירור דומה נערך שנה לפני כן על-ידי הנתבעים.

10.טוענים התובעים כי לו ידעו כי לדירה אין חניה צמודה, לא היו מתקשרים עם הנתבעים בעסקה לרכישתה, בשים לב לכך שהם מחזיקים בשלושה רכבים ולכך שהרחוב בו מצויה הדירה עמוס וסובל ממצוקת חניה.

11.לטענת התובעים, הציגו בפניהם הנתבעים מצג שווא, הטעו אותם, הפרו את חובת תום הלב בה הם מצווים ואף ביצעו תרמית – כל זאת בניגוד להוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים").

12.עוד טוענים התובעים כי בהתאם להוראות חוק המכר, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר"), השאלה האם צמודה לדירה חניה אם לאו, הינה פרט מהותי אשר חובה היה על הנתבעים לגלות להם. בענייננו, לא זו בלבד שהנתבעים לא גילו לתובעים כי לדירה אין חניה צמודה, הנתבעים ביצעו הטעיה והציגו מצג שווא לפיו לדירה חניה צמודה. טוענים התובעים כי סעיף 16 לחוק המכר הוא סעיף קוגנטי, אשר לא ניתן להתנות עליו.

13.טוענים התובעים כי הנתבעים הפרו את הסכם המכר הפרה יסודית (סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: "חוק התרופות")), ולפיכך הם זכאים לסעדים הקבועים בהסכם המכר ובדין. בנסיבות העניין, נוכח הוראות סעיף 10ב. להסכם המכר אשר קבע פיצויים מוסכמים בשיעור 99,000 ₪ אשר ישולמו בגין הפרה יסודית של ההסכם ובשים לב להוראות סעיף 15(ב) לחוק התרופות, זכאים התובעים לפיצויים שישקפו את ירידת ערכה של הדירה בשל היעדר חניה (84,685 ₪, בהתאם לחוות דעתו של השמאי מר רמי איטח מיום 6.8.2015, ת/2), כמו גם לפיצויים המוסכמים הקבועים בהסכם המכר.

14.בסיכומיהם, הוסיפו התובעים כי גרסת הנתבעים היא גרסה מתפתחת: בכתב הגנתם ובישיבת יום 20.2.2018 טענו כי לא ידעו אם לדירה צמודה חניה אם לאו, אולם בעדותם שינו גרסתם וטענו כי אמרו לתובעים כי לדירה לא צמודה חניה (סעיפים 29-30 לסיכומי התובעים והאסמכתאות שם). כן הפנו התובעים לכך שטענתם של הנתבעים כי הבטיחו לבדוק את שאלת הצמדת החניה לדירה עומדת בסתירה לגרסתם החדשה לפיה אין לדירה חניה צמודה.