חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 47835-06-12 פרזות חברה הממשלתית עירונית לשכון ירושלים בע"מ נ' גריבי ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
47835-06-12
27.8.2014
בפני השופטת:
מרים ליפשיץ-פריבס

- נגד -
תובעת:
פרזות חברה הממשלתית עירונית לשכון ירושלים בע"מ-מ"ח 520024175
עו"ד אלישע גרינפלד
נתבעים:
1. גילה(גיירן) גריבי
2. דוד גריבי
3. קרין גריבי

עו"ד גרשון מאק
עו"ד קרן בר יהודה
פסק דין
 
  1. בפני תביעה לפינוי וסילוק יד של הנתבעים מדירה המנוהלת ע"י התובעת, חברה ממשלתית לדיור ושיכון ציבורי.

    טענות התובעת:

  2. התובעת טוענת כי ביום 25.09.67 נחתם הסכם שכירות בין הנתבעת 1 ובעלה המנוח אפרים גריבי ז"ל (להלן- "המנוח") לבין עמידר החברה הלאומית לשכון עולים בישראל בע"מ (להלן- "עמידר") של דירה 22 (להלן-"דירה 22") ודירה 24 (להלן-"דירה 24") בנכס (להלן-"הנכס") המצוי ברח' שמואל הנביא 113 בירושלים (להלן-"ההסכם", צורף כנספח 3 לכתב התביעה). על פי ההסכם, המנוח והנתבעת 1 (להלן-"בני הזוג גריבי") שוכרים של דירות 22 ו-24 בשכירות סוציאלית. לדידה של התובעת, הנתבעת 1 מתגוררת כיום בדירה 24 ואילו בנה, הנתבע 2 ואשתו, הנתבעת 3, מתגוררים בדירה 22 והתביעה היא להורות על סילוק יד מדירה 22 וללא דרישה או טענה בנוגע להמשך השכירות והמגורים של הנתבעת 1 בדירה 24.

     

  3. טוענת התובעת כי הנתבע 2, בהיותו בעשור החמישי לחייו, לא זכאי לדיור בשכירות סוציאלית בהתאם להסכם ולנוהל הקצאת דירות בשכירות בשיכון הציבורי של משרד הבינוי והשיכון שקובע כי ילד של זכאי לדיור סוציאלי הוא "חסר דירה שטרם מלאו לו 21". מאחר והנתבעת 1 שהוכרה כ"זכאית" מתגוררת בדירה 24 ואילו הנתבעים 2-3 אינם זכאים לדיור סוציאלי, לא קמה להם הזכות להמשיך ולהתגורר בדירה 22 שבנכס.

     

  4. בהתאם לאמור, שלחה התובעת ביום 19.04.12 הודעה לנתבעת 1 באמצעות הממונה על נכסיה יעקב קארו לפיה אין הצדקה להמשך החזקתה בשתי דירות, 22 ו-24 ולפי צרכי הזכאים לדיור ציבורי בירושלים לדירות, עליה לפנות את דירה 22 ולהחזיר את החזקה בה לתובעת (המכתב צורף כנספח 5 לכתב התביעה).

     

  5. ביום 05.06.12 פנה הנתבע 2 אל התובעת וטען כי הוא זכאי לדיור ציבורי. התובעת הנחתה אותו במענה לכך כי עליו להגיש מסמכים לבדיקת זכאותו ובד בבד חזרה התובעת על דרישתה לפיה על אמו, הנתבעת 1, להחזיר לידיה את דירה 22. יוער כי ביני לביני לאחר שהחלה להישמע התביעה והושלמה פניית הנתבעים 2 ו-3 להכרה בזכותם לדיור ציבורי, הודיעה התובעת על דחיית בקשתם משלא עמדו בתנאים לדיור ציבורי.

    טענות הנתבעים:

  6. הנתבעת 1 טוענת כי היא בעלת זכות בעלות בדירות 22 ו-24 ולחילופין טענה כי בעלת זכות לדיירות מוגנת בדירות. לעניין הנתבעים האחרים, בנה וכלתה, טענה כי הם מתגוררים בדירה 22 במשך שנים רבות בהתאם להסכמה והרשאה של המנוח ושלה וכי הם דיירים ממשיכים של דייר מוגן, קרי: שלה כדיירת מוגנת בדירה 22.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>