רוזנבלט ואח' נ' נמיר ואח'

1.לפניי בקשתו של הנתבע 2 בתביעה העיקרית לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר יריבות והיעדר עילה. לחילופין, מבקש הנתבע 2 להגביל את חבותו לסך של 2 מיליון ₪ אשר הינו השווי של 25% מן הזכויות בפרויקט.

העובדות הצריכות לעניין

2.התובעים בתביעה העיקרית, אב ובנו, תושבי ישראל המשתייכים לעדה החרדית, הגישו תביעה כנגד מספר נתבעים, וביניהם, הנתבע 2 להשבת הכספים שהשקיעו אצל הנתבעים.

3.על פי המתואר בכתב התביעה, התובעים הלוו לנתבעים תשע הלוואות בסכומים שונים כנגד היתר עסקא וכנגד שיקים. לטענת התובעים, הנתבע 1 עירב בין הכספים והשקיע אותם כאוות נפשו ללא קשר למצגים שהציג בפני התובעים. תחילה, שילם הנתבע 1 את הריבית הנדרשת החודשית לידי התובעים. אולם, עם חלוף הזמן החלו פיגורים בתשלומים ותשלומים חלקיים. בשלב זה, דרשו התובעים בטחונות להלוואות שניתנו לנתבע. הנתבע מצדו הציג לתובעים מספר אפשרויות אך אף אחד מאלו לא הבשילו לכדי מתן בטוחה להלוואות שניתנו לנתבעים לטובת התובעים. בשלב מסוים, הגיעו לאוזני התובעים שמועות סביב הנתבע 1, אשר מיד בסמוך לאחריה עזב את הארץ. טרם עזיבתו, הודיע הנתבע 1 לתובעים על זכותו יחד עם הנתבע 2 בפרויקט תמ"א 38 ברח' נפתלי שתמורתה שותפות ברווחי הפרויקט בסך של 25%. במסגרת הודעתו, חתם הנתבע 2 על מסמך ערבות פרויקט תמורת הלוואה לפיה במידה ולא יושבו כספי התובע 1 עד ליום 30.1.16 יעברו לידיו חלקם בפרויקט. הנתבע 1 לא חתם על המסמך, שכן הספיק לעזוב את הארץ. כשחזר הנתבע 1 ארצה, נפגש עם התובע 2 וב"כ התובעים והסביר להם את הקשר בין הנתבעים 1 ו-2 לבין הנתבעת 6 והנתבע 7 ביחס לפרויקט ברח' נפתלי 23 בירושלים.

4.התובעים מבהירים כי בשלב זה מוקדם לקבוע את היקף האחריות של כל אחד מהנתבעים ביחס לחשיפתו בהליך, ועל כן מבקשים לחייב את כלל הנתבעים ביחד ולחוד.

טענות הצדדים

5.לטענת הנתבע 2, הוא לא מחזיק בזכויות כלשהן בפרויקט תמ"א 38 ברחוב נפתלי 23 בירושלים שיוזמת הנתבעת 6. כמו כן, הנתבע 2 איננו מכיר את התובעים ומעולם לא פגש בהם או שמע עליהם עד למועד הגשת התביעה. נטען, כי מי שהחזיקה בעבר בזכויות בפרויקט הינה אשתו של הנתבע 2, אשר בינה לבין הנתבע 2 קיימת הפרדת רכוש מלאה כעולה מהסכם ממון שנערך בין השניים ואושר בבית המשפט.

6.הנתבע 2 טוען כי לאורך כל כתב התביעה מציגים התובעים דווקא את הנתבע 3 כמי שטען לזכויות ב- 25% מרווחי הפרויקט. בנוסף, התובעים רשמו משכון אך ורק על זכויותיו הנטענות של הנתבע 3 בפרויקט. התובעים או מי מטעמם לא יצרו קשר עם הנתבע 2 בניסיון לרשום משכון על "חלקו" באותן זכויות ערטילאיות.

7.כמו כן נטען, כי החתימה המתיימרת להיות חתימתו של הנתבע 2 על גבי המסמך שצורף כנספחים ד ו-ה לכתב התביעה זויפה והיא אינה חתימתו של המבקש. מכל מקום, אף אילו לא היה מדובר בזיוף, הרי שהמבקש מעולם לא יכול היה להתחייב לשעבד זכויות שלא היו שייכות לו כערובה לקיום התחייבות.

8.הנתבע 2 טוען, כי על יסוד האמור נשמט הבסיס מטענתם של התובעים כלפי הנתבע 2 ולא ניתן להצביע על יריבות בין התובעים לבין הנתבע 2.