חא"ד נ' אטרש ואח'

התובע, יליד 1968, הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים ביום 9.3.2014, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

דר' נחשון רנד, מומחה בתחום כירורגיה אורתופדית, בדק את התובע וקבע ממצאים באשר לנזק שנגרם לו עקב התאונה. מחוות הדעת עולה כי ממצאי הדמייה מלמדים על בלט ובקע במותן, עם לחץ על העצבים. בעברו רק רישומים בודדים על תלונות בגין עמוד השדרה. בסיכומו של דבר, מדובר בנכות צמיתה בשיעור של 10% בהתאם לפריט 37 (7) (א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז 1956.

עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, את השיקולים הבאים: מדובר בנכות בשיעור של 10% ; התובע טען, כי הפגיעה התיפקודית גבוהה מהנכות הרפואית, שכן כעולה מחוות הדעת, התובע מתקשה בפעולות יומיומיות ונזקק לסיוע רב ; הנתבעת חלקה על חוות הדעת, טענה כי גם בעבר התלונן על בעיות בגב, וציינה כי אין כל השלכה תיפקודית ; התובע טען כי למרות שלא עבד לאחרונה, חיפש עבודה, ולכן יש לחשב הפסדי שכר לעבר ולעתיד לפחות לפי שכר מינימום ; הנתבעת טענה, כי כאשר מדובר באדם בן 49, אשר לא עבד מזה עשרים שנה, לפי דיווח המל"ל עבד לאחרונה בחודש יולי 1997 - אין לו למעשה כל פוטנציאל השתכרות הראוי לפיצוי.

נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה היא כדלקמן:

• בגין נזק שאיננו נזק ממון – 15,000 ₪.

• בגין אפשרות תיאורטית להפסדי שכר – 20,000 ₪ (לנוכח העובדה שלא עבד תקופה ממושכת של שני עשורים, נעשה החישוב לפי קצת פחות מרבע מחישוב אקטוארי לפי הנכות ושכר המינימום היום, בתוספת הפרשות).

• בגין עזרה והוצאות לעבר ולעתיד – 10,000 ₪.

בס"ה עומד גובה הפיצוי המוצע על סך של 45,000 ₪, בתוספת שכ"ט כחוק והשבת אגרה.

יודגש כי הצעת הפשרה היא רק מסד למשא ומתן בין הצדדים.